שנת מותו של ריקארדו ריש

שירים מספרי סימן קריאה:  אנתולוגיה מצטברתציור נאיבי / מאיר
ויזלטיר   חדשיםמועדון הספריהטור אישיטעימות מהספריםאהובי
הקוראיםעל הספריהיצירת קשר חיפוש מתקדם סל ההזמנותמפליגים –
סיפורי יםמציאוֹת – מבצע קיץהספריה הקטנה ב-₪ 29המהדורה
ההיסטוריתסופרי הביתמארזים בחצי מחירמקורתרגוםהספריה החדשה
לשירהלטינו בעריכת טל ניצןקלאסיקהעיון
ותיעודאנתולוגיותכתב-העת סימן קריאהקיים בדיגיטלימתנה
למצטרפים חדשים בתוכנית העבודהכתבי ידהוצאת הקיבוץ המאוחדאתר
מנחם המשורר והרופא ריקארדוּ רֵישׁ חוזר לליסבון בשלהי 1935
לאחר גלות ממושכת בברזיל חודש לאחר מות ידידו המשורר
הפורטוגזי פרנאנדו פֶּסוֹאה מגדולי המשוררים של המאה ה-20.
במשך  8חדשים הוא מנסה להתחיל חיים חדשים בפורטוגל מן המקום
שהפסיק ריקארדו ריש של העבר אדם עם אותו שם ואותם פנים אבל
האומנם אותו אדם?  חלק ניכר מזמנו מעסיקות אותו שתי נשים.
האחת חדרנית בבית המלון שהוא משתכן בו הנכנסת למיטתו שמה
לידיה – אשה פשוטה וישרת-רגש התגלמות ארצית מנוגדת של לידיה
המומצאת אליה היה פונה בשיריו. האחרת מארסנדה היא צעירה
משכילה ומיוסרת עם שיתוק לא מוסבר בידה השמאלית. האם הוא
מאוהב בה חושק בה או שמא הוא רק המקום שממנו פועלות המלים
והמחוות של האוהב?  מזמן לזמן מופיעה בפניו הזיית-הרפאים של
פסואה המת הצעיר ממנו בשנה שנותרו לו עוד  8חודשים להשלמת
תשעת החודשים של נוכחותו בעולם. עמו מתנהלות שיחות מרתקות על
המוות ועל הזהות האנושית.   אדם מתחיל מן האין ובמותו הוא
מתפזר בלי תודעה אבל קיים בזיכרון ואף בכל מעשיו ודבריו
שמוסיפים לחיות. כך הוא אם האני אינו הגוף אלא כל היתר.
כדמות היסטורית ריש הוא אחד המרכזיים בין המשוררים שהמציא
פסואה העניק להם סגנון ייחודי וחיים עצמאיים משלהם וכתב
שירים נפלאים תחת שמם. בהמשך לכוונתו של פסואה מופקע כאן ריש
מרשותו (הוא בא לליסבון לאחר מותו). כך הופך הרומאן לקריאת
תיגר על התפיסה האחדותית הפשוטה של הזהות האנושית.  ריש חי
חיים מרובים אינספור חיים בו. האורח במלון הרופא המשורר
מאהבן של שתי הנשים הזר שהבולשת עוקבת אחריו ומנסה לטוות לו
סיפור זהות האיש שהשכנות הרכלניות מספרות את סיפורו וכו.
המלים והסטריאוטיפים משתמשים בו שמו הוא זהות ריקה והוא
סיפור שמשתנה לפי העיניים הרואות וממילא לעולם אינו שלם.
שנת  1936של הרומאן שנה הרת אירועים באירופה המתעננת היא רקע
נאות לחקירת זהות כפויה מוכתבת טוטליטארית זו של פסיכולוגיית
ההמונים הלאומנית שבה הפרט הופך לא-כלום בתוך נהר האדם. זהו
הצד האחר של אותה מטבע כי כל מלה אחת מוכתבת שתסכם את האדם
היא עריצות.