הספר מוות לסירוגין נכתב על ידי זוזה סאראמאגו: נגן צלו רווק
כלב בעל מחשבות וחלומות ואשה יפה כבת שלושים-ושש או
שלושים-ושבע הם גיבוריו של רומאן זה שהוא עוד גילוי של
כושר-ההמצאה הבלתי-נדלה של סאראמאגו. האשה חותמת על מכתביה
מוות; ואכן בשפות רבות המוות הוא באופן מובהק אשה. באחד
בינואר אף-אחד לא מת בכל רחבי המדינה הקטנה. לא ממחלה לא
מתאונה לא מהתאבדות מוצלחת ואף לא מסתם מוות פתאומי. ולא
שאין פצועים חולים אנשים בתרדֶמֶת. אבל הם נשארים בְּחיים
תלויים-ועומדים. הימים חולפים והאנשים ממאנים למות כאילו
חריקת המספריים החותכים את פתיל החיים שבתה ממלאכתה. אושר
חדש מציף את המדינה; האנושות זכתה בחופש לחיות. חלומה הגדול
ביותר – להתגבר על העריצות הכי שרירותית בחיי אנוש זו של
קטיעת החיים וליהנות מחיי נצח – התגשם והפך להיות נכס שווה
לכל נפש. אך השמחה לא מאריכה ימים. בעצם המדינה שקועה בצרות
על צוואר. משבר המוות היעדרו של החופש-למות מתברר כעריצות
גדולה פי כמה. די לחשוב על הצרות של הכנסייה שבלי מוות ובלי
תחייה אין משמעות לקיומה. ומה על כל עובדי ענף הקבורה
שחומר-הגלם שלהם נשלל מהם באכזריות שלא לדבר על החברוֹת
לביטוח-חיים הפושטות את הרגל; על בתי-החולים ההולכים ונסתמים
בהיעדר תחלופה של גוססים; על בתי גיל הזהב המתמלאים יותר
ויותר בזקנים-לנצח. עד שכעבור שבעה חודשים מגיעה הישועה:
מוות חוזרת… וכאן יתחיל הסיפור הממשי. כל הרומאנים של
סאראמאגו מציבים במרכזם איזו שרירות כובלת מאובנת עריצה –
אשר מולה מפציעה חתרנות של רצון חופשי; ממריאה חירות אנושית
המושגת באמצעות רגש והומניות. אבל במוות לסירוגין נטרפים
הקלפים הניגודים מחליפים צדדים שוב-ושוב: מהי החירות העריצה
ומה מפיח בחיים את משמעותם ואת טעמם? יצא לאור עי הוצאת
הקיבוץ המאוחד ספרי סימן קריאה בשנת 2008 מכיל 215 עמודים
תירגמה: מרים טבעון
- שם: מוות לסירוגין
- מחבר: ז'וזה סאראמאגו
- תחום: סיפורת
- תת תחום: ספרות מתורגמת
- מקט: ORB-2944
אין עדיין חוות דעת.