שיבוש תרבות: ביטול הקוליות של אמריקה

שיבוש תרבות: ביטול הקוליות של אמריקה מאת קאלה לאסן. הספר
שאתם מחזיקים בידיכם נושא מסר: אנחנו יכולים לשנות את העולם.
בימים אלה מסוכן מאוד להבטיח הבטחה כזו אבל זאת האמת. אנחנו
רציניים. אנחנו קוראים לעצמנו משבשי תרבות. מטרתנו היא למוטט
את מבני הכוח הקיימים ולערוך שינויים מרחיקי – לכת באורח
החיים שלנו לקראת המאה העשרים ואחת. אנחנו מאמינים ששיבוש
תרבות עתיד להיות לתקופתנו מה שזכויות האזרח היו לשנות
השישים מה שהפמיניזם היה לשנות השבעים מה שפעילות למען אינות
הסביבה היתה לשנות השמונים. שיבוש התרבות עתיד לשנות את הדרך
שבה אנחנו חיים וחושבים. הוא עתיד לשנות את הדרך שבה זורם
המידע את הדרך שבה האירגונים משתמשים בעוצמה שבידיהם את הדרך
שבה מנוהלות תחנות טלוויזיה את הדרך שבה תעשיות המזון האופנה
המנוניות הספורט המוסיקה והתרבות קובעות את סדר היום שלהן.
מעל לכל הוא עתיד לשנות את יחסי הגומלין שלנו עם תקשורת
ההמונים ואת הדרך שבה דברים מקבלים משמעות בחברה שלנו. אנחנו
המשבשים מהווים רשת בינלאומית רופפת של אמנים פעילי מחאה
אנשי סביבה יזמים ירוקים מורים ללימודי תקשורת אנשים שבחרו
באורח חיים פשוט שמאלנים שנולדו מחדש תיכוניסטים מפרי סדר
סטודנטים מעוררי מהומות נושרים חסרי תקנה משוררים פילוסופים
אקו – פמיניסטים. אנחנו בני כל צבעי הקשת מהמרכז
האינטלקטואלי הקולי ועד לשוליים האלימים והסהרוריים מסבתות
זועמות המשמיעות סיסמאות מחורזות בהפגנות ועד לוחמי גרילה
עירוניים המארגנים מסיבות רחוב פרועות. אנחנו כלכלנים
אקולוגיים משבשי טלוויזיה משקיעים אתיים. אנחנו מסמנים את
שבילי האופניים שלנו דורשים בחזרה את הרחובות משחיתים
פרסומות של קלווין קליין ומדביקים סטיקרים עם הכתובת שמן
מכונות על מגשים ושולחנות במקדונלדס. אנחנו מארגנים שווקי
חפצים משומשים משנים מיקום של מוצרים על מדפי הסופרמרקטים
מציעים את התוכנות שלנו בחינם לגולשי האינטרנט ובאופן כללי
משקיעים את עצמנו בעשייה יומיומית שתכליתה לגרום לתרבות
הצרכנית לנשוך את הזנב של עצמה. אנחנו אידיאליסטים אנרכיסטים
טקטיקנים של פעולות גרילה חומדים לצון מארגני מתיחות ניאו –
לודיסטים חסרי סיפוק ופאנקיסטים. אנחנו שרידים מבולגנים של
תרבות הנגד – מה שנותר מן הדחף המהפכני של אווירת סוף האלף
הנכאה של הפוסט – מודרניזם שעל – פיה המהפכנות כבר אינה
אפשרית. אנחנו חולקים זעם מוחץ כלפי הקפיטליזם הצרכני ותחושה
מעורפלת שהגיעה שעתנו לפעול ככוח קולקטיבי. ברמה הכי פשוטה
אנחנו קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שוויתרו על החלום
האמריקאי.