לידיה מתה. אבל הם עדיין לא יודעים זאת. כך נפתח הרומן כל מה
שלא סיפרתי המגולל את סיפורה של משפחה אמריקנית-סינית
המתגוררת באוהיו של שנות השבעים. לידיה היא בבת עיניהם של
הוריה מרילין וגיימס לי הנחושים שבתם תגשים את כל החלומות
שלא עלה בידיהם להשיג. כשגופתה של לידיה נמצאת באגם המקומי
מופר האיזון העדין במשפחת לי וכל הידוע והמוכר להם נעלם כלא
היה. כל מה שלא סיפרתי הוא רומן ביכורים מרגש וחודר לב על
מערכות יחסים סודות וכמיהה. סלסט אינג משרטטת דיוקן משפחתי
רגיש החושף את המכשולים העומדים בפני אימהות ובנות אבות
ובנים גברים ונשותיהם בדרכם להבין אלה את אלה. הרומן הגיע
למקום הראשון ברשימות רבי המכר של הניו יורק טיימס וזכה בשלל
פרסים ותארים ביניהם ספר השנה של אמזון לשנת 2014 פרס מדיצי
והפרס לסיפורת אמריקנית-אסייתית. הוא תורגם ליותר מעשרים
שפות ובימים אלה מעובד לסרט קולנוע. יצא לאור עי הוצאת תמיר
סנדיק בשנת 2016 מכיל 280 עמודים תירגום: נעה שביט. ספרות »
ספרות מתורגמת
- שם: כל מה שלא סיפרתי
- מחבר: סלסט אינג
- תחום: סיפורת
- תת תחום: ספרות מתורגמת
- מקט: ORB-996192
משתמש אנונימי (לא מזוהה) (בעלים מאומתים) –
אחד הספרים היפים ביותר שקראתי. זה מתחיל ממוות. לידיה מתה. זהו המשפט הראשון. מה קרה לה, ללידיה, הבת היפה, הנערצת במשפחה, שעיני הוריה נישאות אליה כאל מקור כל הטוב שיש? זה לא ספר מתח, במובן המקובל של המילה, למרות שהוא אכן מותח וסוחף, וכל דף כאילו מאיץ בך לדעת מה קורה בהמשך. כל בני המשפחה הם דמויות מעניינות ביותר, לכל אחד מהם סיפור משלו ונקודת מבט רגישה על ואל כל חבר אחר במשפחה.
המלצה מ"מועדון קריאה לאוהבי ספרים"
https://taliasbooks.blogspot.com/2016/06/blog-post_19.html
משתמש אנונימי (לא מזוהה) (בעלים מאומתים) –
אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. משפחה שכבת הבכורה שלה מתה כבר בהתחלת הספר מתמודדת עם היותה משפחה שונה ועם מות הבת. מומלץ ביותר.