היפוכו של אחד

בניגוד למתמטיקה שניים בספר הזה אינם הכפלה של אחד. הם
ניגודו היפוכו של אחד ושל בדידותו – הם דבר שונה לגמרי ממצבו
של אחד. זהו ספר אוטוביוגרפי שבו מי שאילף את עצמו להיות אחד
בודד להיות זר ולא-שייך ולגונן בקנאות על המסגרת הפרטית שלו
חוֹוה שורת אירועים של שניים של יחד אף כי יחד מרוסק מגומגם
ארעי. על רקע תקופת חייו של דה לוקה כפועל פשוט באתרי-בנייה
כסבל כחבר בתנועת מאבק מתמשך; על רקע חוויותיו כצעיר בשנים
המובסות של התקוממות הצעירים באיטליה נגד כל הכוחות הממוסדים
יחד עם הפועלים ובתמיכת תושבי השכונות; על רקע הדיכאון שבא
אחר-כך והתנדבותו של דה לוקה לשירות הומני בטנזניה; על רקע
חוויותיו כמטפס הרים נועז ומסתכן – מסופרים כאן אירועים של
ההפך-מאחד של אהבות ותשוקות ואחוות קצרות-מועד. הקטעים
הנפרדים-כביכול יוצרים טקסט אחד ועם זאת שבור מינימליסטי
שמחברו צועד בשפלה של הפרוזה כמי שמורגל בהליכה של
מטפס-הרים. זהו מפל מבריק ומרהיב מהררי השירה אל מישורי
הפרוזה. דומה שאין לדה לוקה מתחרה ביכולת הדימויים המופלאה
שלו ובכישרון עוצר-הנשימה לדלות עולם לא-צפוי וכה משמעותי
מפרט זעיר אחד.