אנשי פאנפילוב

טרילוגיה של הגנת מוסקבה על ידי אנשי פאנפילוב. אחד מספרי המופת הטובים ביותר בעולם בז'אנר ספרי מלחמה.

סיפור עמידתה של עתודת גנרל פאנפילוב היתה למופת צבאי בכל צבאות העולם. סטאלין הוציא פקודה לירות בכל מי שייסוג ועשרות מאנשי פאנפילוב נהרגו כשסירבו לברוח מפני הטנקים הגרמניים. על רקע הגנת מוסקבה 1941 מבקש אלכסנדר בק לחשוף שרשיה של אותה גבורת נפש עילאית שבאה לידי ביטוי בעמידתם המזהירה של אנשי פאנפילוב. רואים אנו היאך מתחשל האופי, היאך נעקר הפחד, היאך נזרע זרע הגבורה והיא עולה וצומחת ומניבה תנובתה.

 אחד מספרי המופת של ספרות המלחמה בשפה העברית, ממיטב ציודו האישי של דור הלוחמים העברי במלחמת השחרור. זהו החלק שני של הטרילוגיה הידועה של אלכסנדר בק על אנשי פאנפילוב, טרילוגיה שהיתה חלק אינטגראלי מציודו האישי של דור הלוחמים העברי במלחמת העצמאות.

 המיתוס של אנשי פאנפילוב הוא סיפור גבורה שהתרחש, כביכול, במהלך קרב מוסקבה באמצע נובמבר 1941. לפי הסיפור, שפורסם לראשונה בעיתון הסובייטי "הכוכב האדום", 28 לוחמים מדיוויזיית חיל הרגלים ה⁻316 בפיקוד איוואן פאנפילוב, גרמו אבידות כבדות לכוח שריון גרמני שתקף את עמדותיהם, במהלך קרב עיקש שארך 4 שעות באזור תחנת הרכבת דובסקובו, במבואות מוסקבה. כל הלוחמים הסוביטיים שהשתתפו בקרב נהרגו במהלכו, אך עמידת הגבורה שלהם בלמה את ההתקדמות הגרמנית בגזרה שהוחזקה על ידם. כלי התקשורת הסוביטיים ניפחו את הסיפור, והשתמשו בו כמופת לגבורת לוחמי הצבא האדום בלחימה נגד הצבא הנאצי. במיוחד זכתה לפרסום אמירה, שיוחסה לפוליטרוק קלוצ'קוב, שפיקד על היחידה הסובייטית שהשתתפה בקרב: "רוסיה גדולה, אך אין לאן לסגת. מוסקבה מאחורינו". החיילים שנטלו חלק בקרב, זכו לעיטורי גיבור ברית המועצות לאחר מותם, ולהנצחה בכל רחבי ברית המועצות. המעשה ושאר מעלליה של הדיוויזיה היוו רקע לספר אנשי פאנפילוב, שתורגם לעברית ושימש כהשראה ללוחמי הפלמ"ח. מיתוס הגבורה של אנשי פנפילוב המשיך להתקיים בברית המועצות עד שנות ה⁻90 של המאה ה⁻20, אף על פי שכבר בשנת 1948 קבעה חקירה חשאית של הפרקליטות הצבאית הסובייטית, שמרבית הפרטים שפורסמו לגבי הקרב בדובסקובו, כולל שמות הלוחמים שהשתתפו בו, היו המצאה עיתונאית חסרת בסיס עובדתי. שישה מהם נותרו בחיים; אחד נמלט ושירת כמשתף⁻פעולה במשטרת העזר הגרמנית. (מתוך ויקיפדיה)