נוכח שמיכת החייל

יצא לאור עי הוצאת הספריה החדשה בשנת 2005 מכיל 203 עמודים
תירגום: מרים טבעון. ספרות » ספרות מתורגמת. ספר לא – מצוי
מלא תחושת זמן רבת – כוח ודמויות ואירועים האוחזים בקוראים
בעוצמתם הטהורה – שכתבה סופרת שהיא אחד הקולות היותר חשובים
בספרות הפורטוגוית העכשווית. זוזה סאראמאגו. בליל הגשם ההוא
כבר ידעה שהחיים אינם שייכים רק לאדם שהם שייכים לו אלא גם
למי שמספר אותם. ושהחיים של ואלטר אינם רק החיים שלו כי
בוואלמארש דמיינו אותו כולם… ואלטר היה קיים גם באחרים
ולכל אחד מהם היה חלק ממנונ.. ואלטר הוא האח החריג בחבורת
אחים בניו של בעל חווה נידחת במחוז אלגרוה בפורטוגל. מגיל
צעיר סירב לעבוד ובמקום זה גילה כישרון נדיר בציור ציפורים.
כל חייו היה מן – הסתם הרפתקן שנדד בשלוש יבשות פיתה נשים
ושבר לבבות. הדוד ואלטר ממלא את הספר בהיעדרו. סיפורו נפרש
במוח המייצר זיכרונות אובססיביים של אחייניתו ומסופר במשך
לילה אחד בסוף שנות ה80 – של המאה העשרים 10 חודשים לאחר
מותו. המספרת שבהווה היא בת כ40 – מספרת בגוף ראשון ובגוף
שלישי מרוחקת ומעורבת כמו חייה המפוצלים. תמיד ידעה על קיומה
של עמימות בפרהיסטוריה של המשפחה וידעה ששלושת אחיה הבנים של
אמה מאריה – אמה ושל קושטודיו – אחיו הבכוו של ואלטר – הם גם
בני – דודים שלה. שאותו דם שמאחד ביניהם גם מפריד ביניהם.
היה ברור לה שבכל מסמכי הזיהוי נרשם שקר – אבל העמימות
הצמיחה אירועים פוריים וחמימים כאילו נולרו מן האמת. במלים
אחרות לפי סיפורי המשפחה שאוספת האחיינית בהיחבא ובעזרת
השלמות מדמיונה – האח הצעיר ואלטר דודה הוא בעצם אביה. אמה
הרתה לו בהרפתקה קצרה בחופשה מן הצבא אך הוא העדיף לנסוע
למשך שנים להודו וסבה חיתן את הנערה ההרה עם בנו הבכור.
ואלטר הגיע לביקור רק פעמיים בחייה. את ביקורו ב1951 –
כשהיתה בת שלוש היא בקושי זוכרת. נותרו לה מן הביקור הזה
תצלום מוחבא ואקדח שוואלטר שכח ועליו היא ישנה במשך שנים.
ב1963 – כשהיתה בת 15 בליל הגשם ההוא כשכולם ישנו בחדריהם
עלה ואלטר יחף במדרגות ונכנס לחדרה מבלי לדפוק בדלת. מה
בדיוק אירע באותן שלוש שעות שהן הווילון הסגור של הספר? זה
לילה שהיא מזמינה שוב – ושוב במחשבתה ומקרינה אותו בהקרנה –
חוזרת לאורך למעלה מ20 – שנה עד לעצם ליל ההווה של הספר.
חפצים תצלומים ציורי הציפורים האקזוטיות שוואלטר שולח כל
השנים ממרחקים מזינים את הדמות המיתית של ההרפתקן המפתה שנטש
את אמה לאחר סטוץ קצר והמשפחה מנדה אותו. מן החומרים הללו
בונה האחיינית סיפור אהבה גדול וטראגי בין ואלטר לאמה –
סיפור שהיא היורשת שלו ; וסביב העמימות שלו הולכים ומתעצבים
חייה נבנות זהותה מחוץ למשפחה וחירותה הגדולה והכבולה בספר
שכולו מתנועע בין ההתאבנות לבין המעוף. עמדתה כלפי החלק שלה
בסיפורו של ואלטר היא – היא העצמי שכוננה לעצמה. הרומאן
המיוחד הזה הנדיר ביופיו (ששמו בפורטוגזית: עמק התשוקה) זכה
לתרגום ע