מגדלורים של יבשה

מגדלורים של יבשה מאת יהודית קציר. עכשיו הים כבר נסגר מזמן
ובנסיון לבנות חיים חדשים הניצול של הספינה הנטרפת מוצא איזה
מגדלור אבל עליו להסתפק במגדלור של יבשה. כעת הנשים הן
המובילות המכוננות הנושאות (ובנובלה הראשונה הפרספקטיבה היא
לראשונה אצל קציר של גבר). בכל הסיפורים יש התמודדות עם
מצבים של עקרות והפלה ובגידה גם מטאפוריים. ובכולם יש ויתור
נסיון להשיג דחיה בחצי הגמר להבריא את המצב הכושל באמצעות
קיצוץ וצימצומים של השאיפות. החיים החדשים (לקנות סאלון חדש
בהרצל לשבת בכסא – נוח בשמש ולהשמין ולהשמין לחיות חיים של
שקט ושלווה ביחד) לא נתפסים רק באירוניה. יש בהם גם כוח
מחודש ובשלות. והכלי העיקרי של הדמויות בהשגת המצב הזה הוא
לספר לעצמן שוב את סיפורן ולבחור סיום חדש.