מאה שנות התישבות בישראל

מאה שנות התישבות בישראל מאת חיים גבתי תולדות ההתיישבות
החקלאית היהודית בארץ־ישראל הוא סיפור שלא סופר: ואין גם ספר
אחד בספרות העברית המכיל את תיאור ההתיישבות החקלאית מראשיתה
בשנות השבעים של המאה הקודמת עד ימינו אלה. נכתבו אמנם ספרים
רבים מאוד על תולדות ישובים חקלאיים (מושבות מושבים
קיבוצים). יש אפילו ישובים שנכתב עליהם יותר מספר אחד.
פורסמו גם ספרים על ארגונים התיישבותיים: גדוד העבודה
הקיבוצים הארציים תנועת המושבים ועוד. יש ספרים המתארים
תקופות אלו ואחרות כמו תקופת התיישבות “חומה ומגדל” תקופת
העליה השלישית הרביעית והחמישית תקופת ההתיישבות הגדולה של
מושבי עולים וכו וכן גם ספרים הדנים באזורים מסוימים:
ההתיישבות בעמק חפר בחבל לכיש בנגב ועוד. הספר הידוע של ד“ר
א. ביין “תולדות ההתיישבות הציונית” שנכתב לפני כ־40 שנה
מקיף רק את התקופה שבין ראשית פעולתו של המשרד הארץ־ישראלי
בראשות ד”ר א. רופין לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועד הקמת
מדינת ישראל. לפיכך החלטתי למלא את החסר ולתאר את תולדות
ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ־ישראל מייסוד מקוה־ישראל
פתח־תקוה וראש־פינה עד הקמת הישובים החדשים בשנת 1977 משני
עברי “הקו הירוק”. מאה שנה. הספר עוסק לא רק בתולדות
ההתיישבות כי אם גם בתולדות החקלאות היהודית בארץ־ישראל
שילבתי את התיאור של מעשה ההתיישבות והקמת הישובים בתיאור
התפתחותם ההדרגתית של ענפי המשק החקלאי: מהפלחה הפרימיטיבית
במושבות הגליל ועד החקלאות המודרנית והמתוחכמת של ימינו.
נעזרתי בעבודתי במאות ספרים חוברות כתבי־עת ודוחות של
המוסדות הציוניים והממשלתיים שהופיעו במרוצת מאה השנים. אולם
ספק אם הייתי מצליח למלא את המשימה הכבדה שנטלתי עלי ללא
הידע והנסיון האישי שצברתי. יובל שנים ויותר הייתי מעורב
בענייני ההתיישבות והחקלאות – כמתיישב חבר קיבוץ בעמק יזרעאל
משנות העשרים וכשליח בתפקידי ציבור שונים שמחוץ לקיבוץ:
בשנות הארבעים שימשתי כּמרָכַּז ועדת המשק של הקיבוץ המאוחד
ואחרי זה של ‘ועדת המשק של המרכז החקלאי’ אחרי קום המדינה
נקראתי להיות המנהל הכללי של משרד החקלאות תפקיד שמילאתי
במשך שבע שנים. למעלה משלוש שנים כיהנתי כמזכיר איחוד
הקבוצות והקיבוצים ולאחר מכן כמזכיר הראשון של ברית התנועה
הקיבוצית שהוקמה בראשית שנות השישים. ב־1964 התמניתי
לשר־החקלאות ושימשתי בתפקיד זה כעשר שנים. הכרתי אישית את
רוב “הנפשות הפועלות” המוזכרות בספר שהיתה להן יד בהקמת
ההתיישבות ובפיתוח ענפי החקלאות. בעת כתיבת הספר עמדו לנגד
עיני לא אחת האנשים שעשו את המלאכה וגם הישובים הותיקים
מלפני 50 שנה והישובים הצעירים יותר – בימי ה“בראשית” שלהם.
זה הקל עלי את המלאכה מאוד. הספר אינו מחקר היסטורי במובן
המקובל. רציתי שיהיה ספר לרבים: חקלאים מורים תלמידים וכל
המתעניין בתולדות ארץ־ישראל. השתדלתי לא להקשות על הקורא
בהרבה מספרים מראי־מקום וגודש של פרטים. ניסיתי לספר את
תולדות ההתיישבות בצורה שתקל על הקורא לקרוא. יחד עם זה
הקפדתי הקפדה יתירה על דיוק העובדות המספרים והתאריכים
ובדקתי אותם שבע בדיקות. תודתי הלבבית נתונה לכל אלה שסייעו
לי בכתיבת הספר והוצאתו לאור: לד“ר אלחנן אורן ואהרון ישראלי
(איש גבת) שקראו את כל כתב־היד והעירו הערות חשובות: לד”ר דן
גלעדי פרופ ש. פוהורילס ואליעזר שושני (איש יפעת) שקראו
חלקים ממנו ואני אסיר־תודה להם על הערותיהם. לגב רות פרלמן
שהעמידה לרשותי את רשימת הישובים שהכינה לפרופ רענן ויץ שתרם
את מפת הישובים שהוכנה על־ידי המחלקה להתיישבות של הסוכנות
היהודית והמצורפת לספר זה. אני מודה לארכיון העבודה ולספרייה
של התאחדות האיכרים על עזרתם. ואחרון־אחרון אני מודה למנחם
דורמן ולעמנואל ביחובסקי שערכו והתקינו את הספר לדפוס
ולהוצאת הקיבוץ המאוחד שלא חסכה מאמצים לשוות לספר את צורתו
הנאה. יעמדו כולם על הברכה. ח. גבתי