לפני הרעש

לפני הרעש טרילוגיה תל אביבית מאת יצחק אוורבוך אורפז
הטרילוגיה התל אביבית של יצחק אורפז לפני הרעש הכוללת את
הרומנים בית לאדם אחד הגבירה והעלם היא לב יצירתו הייחודית
של יצחק אורפז. הרומנים מציגים בפני הקוראים פרוזה
פסיכולוגית חברתית ריאליסטית המשקפת את המציאות הישראלית או
מגזר מסויים שבה בתחומי מרחב וזמן מוגדרים לא רק המציאות
הפיסית של צפון תל אביב (גגות שטוחים עצים מזדקנים ומתייבשים
ארובת רידינג המתנשאת מעל) מוצאת כאן ביטוי חיוני אלא גם
ההווי החברתי הפוליטי של ישראל החילונית העירונית בשנות
השישים והשבעים המוצג כאן בפרספקטיבה של העבר האבוד של ימי
הבראשית שמלפני קום המדינה. במסגרת זו מפתח אורפז מתוך ראייה
פסיכולוגית נוקבת את סיפורי גיבוריו הראשיים והמשניים ובעיקר
את סיפורם של איזי אורנן המשורר על פרשת נישואיו ברגע של
אשליה אופורית (בעקבות מלחמת יום הכיפורים) והתפוררותם ושל
העלם האניגימטי רב הקסם והכשרונות הגדל בבית אקדמי סטרילי
ומגיע בסופו של דבר לאיבוד עצמו לדעת. ואולם בה בשעה מפתחים
שלושת הרומנים ממדים שהם מעבר למימזים הריאליסטי. והם ממדי
התשתית או העומק של יצירת אורפז בכללותה. לא רק שכל אחד מן
הרומנים נשלט על ידי מודוס מוסיקלי ניתן לזיהוי וכל השלושה
הם בבחינת מערכת מורכבת של וריאציות החוזרות על נעימות יסוד
אלא שגיבוריהם אף הם מגלמים נושאים שונים של אפשרות אנושית
קיומית אחת שאורפז העניק לה את השם: הצליין החילוני אדם
משולל אמונה אך נתון בכל זאת בחיפוש דתי אחר משמעות. גיבורים
אלה שרויים במסע נואש על קו הגבול המפריד בין השפיון והקשר
עם המציאות לבין מה שמעבר להם. הם נעים בעולם ששולטות בו
דמויות אריכטיפיות מיתיות – בעיקר דמות האשה הגדולה האמהית
המשלחת לעברם זרועות מזמינות למוות. בהדרגה מתפרקת המציאות
היומיומית והגיבורים נבלעים אל תוך חלל המערב דמיון והפשטה.
כך מהווה הטרילוגיה גם מעין מבוא אל הסיפורת האל ריאליסטית
של אורפז ובעיקר לרומן המטפיסי הגדול הכלה הנצחית שהוא
לאמיתו של דבר החלק הרביעי במחזור הרומנים וגולת הכותרת של
יצירת אורפז בכללה.