לדוג ירח

לדוג ירח מאת מיקי הראל הָיוּ שָׁם כֵּלִים וּצְמָחִים
יְבֵשִׁים עֲרוּכִים וּמְגֻדָּדִים זֶה עַל זוֹ וְזוֹ עַל
זֶה אֲבַק כְּסוּתָם כְּמוֹ אֵיזֶה רֶקְוִיאֵם לְטֶבַע
דּוֹמֵם וּדְמָמָה עֲמֻקָּה שָׁעָה שֶׁצִּיַּרְתִּי
נִמְלְטָה זְעָקָה מִפִּי נִטְמְעָה בְּיִלְלוֹת
אַמְבּוּלַנְס שֶׁחָתְכוּ בָּאֲוִיר וְנִשְׁאֲבוּ לְתוֹכִי
כִּצְפִירוֹת מִזְּמַן נָטַשְׁתִּי טוּרֵי הָעִתּוֹנִים
זָנַחְתִּי כָּל טוֹקְבֶּק ומִיּוֹם שֶׁעָזַבְתִּי אֶת
הַמִּקְלָט לֹא חָזְרוּ הַמִּלְחָמוֹת (מתוך רקוויאם ברוטב
ורוד עמ 58) כאנלוגיה לצייר הצד מראות טבע – יוצאת המשוררת
למסעות הציור שהוא נדבך יסוד בחייה. בעקבות חכמי חלם היא דגה
ירח ובציר שבו נעים חייה היא חושפת את אמנותה כמחקר של ניסוי
וטעייה שבו החופש מוביל אותה מבלי לנסות לקלוע למטרה. היא
פורסת לעיני הקורא שכבות של חיים בחתכי אורך ורוחב תוך תנועה
בין הזמנים שבהם נכתבו השירים. מסע נעורים גלקטי שממנו היא
חוזרת ומוצאת עצמה אישה שהגיעה לעונתה; מתוך אהבתה לטבע היא
מבטאת את תסכולה ואזלת ידה לנוכח הצומח והחי ההולכים ונכחדים
בשמה של קדמה; מציאות של מלחמות ללא תאריך תפוגה; שהות בין
כתלי הבית וחיים בצל מדינה הולכת ומשתנה החומקת מאחיזת
אזרחיה. מחלת האם וסגר כפוי שמכתיבה מגפה חובקת עולם.
הנסיבות הללו מתלכדות ומותירות לה ולבן זוגה – בתוך דממת
הבדידות – את החיבה ושיתוף הפעולה.