וַיְהִי עֶרֶב (ידוע גם כבשמי ערב כחולים) הוא עיבוד שירי
בחרוזים לאגדת ילדים של הנס כריסטיאן אנדרסן מתוך הסיפור מה
שראה הירח[1]. את העיבוד כתבה הסופרת פניה ברגשטיין בשנת
1949 בהוצאת הקיבוץ המאוחד ואייר חיים האוזמן ובמרכזו ילדה
שהלכה לומר ליל מנוחה לאפרוחים. הסיפור השירי עוסק בילדה
בודדה במרחב הכפרי היוצאת למסע לילי בחצר ביתה בשעת ערב בה
השמיים כחולים. במרכזו של המסע נמצא הירח המלווה במבטיו את
מעשיה. בזמן שהיא הולכת לומר ליל מנוחה לאפרוחים היא מעוררת
רעש בלול ומפחידה אותם. אביה של הילדה מגיע בעקבות הרעש רואה
את המהומה וכועס על כך. אולם דמעה שנוצצת בעינה של בתו
מעוררת בו חמלה הוא מנשק אותה וסולח וכך גם הירח. השימוש
בויהי ערב מרמז על בריאת העולם הבראשיתי ויהי ערב ויהי בוקר
הנזכר בכל אחד מימי הבריאה. זאת דרכה של הסופרת לרמז לנו על
הסיפור הגדול שלפנינו וברגע שהאב סולח והסדר מושב על כנו
מסתיים הסיפור הבראשיתי והאדם והטבע חיים יחדיו בשקט ושלווה
זאת לאחר שהילדה עברה חוויה חינוכית.
- שם: ויהי ערב
- מחבר: פניה ברגשטיין
- תחום: ילדים
- מקט: ORB-10846
אין עדיין חוות דעת.