החיים שגנבתי

לפעמים החלטה אחת מהירה יכולה לשנות חיים שלמים. איזבל מקינטייר יודעת את זה. היא החליטה החלטה כזאת.

פעם הן היו שתיים. האחת, איזבל, העשירה ובעלת המעמד בחברה והשנייה, אגנס, חסרת האמצעים, העובדת אצלה כמשרתת. נכון, הן היו קרובות תמיד, אבל יחסי העבודה ביניהן נשמרו בכל זאת. אסון מקרי חרץ את גורלן. אגנס חזתה בעיניים קרועות כיצד גבירתה מתה לנגד עיניה. איזבל עוד הספיקה לומר לה, רגע לפני שעצמה עיניים לתמיד – קחי את מקומי. את הזהות שלי. היי את איזבל.

ואגנס נהפכה לאיזבל. אלה השנים הראשונות שאחרי מלחמת העולם השנייה, שנים שבהן החלפת זהות היא עניין סבוך, גם אם אפשרי. אלה השנים שבהן בפקולטה לרפואה יש מעט נשים, והמתחזה לאיזבל מתהלכת ביניהן. החיים האלה מזמנים אופק רחב, אבל על ההצלחה, השמחה והאפשרויות הנפתחות בפניה של איזבל מאפיל הסוד העצום שהיא נושאת עמה.

ועכשיו הסוד שהיא מסתירה זמן רב מאיים על כל מה שבנתה בעמל רב כל כך – על הקריירה, על החברויות שרקמה, וגם על האהבה החדשה שלה.

ניקולה סקוט, מחברת רבי המכר העולמיים "הצל של אמי" ו"הנערות ממטע התפוחים" שבה עם ספר כובש, שזכה, כמו קודמיו, להצלחה עולמית גדולה.