הבית שעל שפת האגם

הבית שעל שפת האגם מאת עדנה אובריאן. ההיסטוריה נמצאת בכל
מקום. היא מחלחלת לתוך האדמה אל תחתיות-ארץ. כמו גשם או ברד
או שלג או דם. בית זוכר. בית-שירות זוכר. עם שוקע במחשבות.
הסיפור שונה ממספר למספר… כך בוחרת עדנה אובריאן לפתוח את
ספרה הבית שעל שפת האגם רומן ייחודי רב – עוצמה האוצר בין
דפיו את סיפורה של האומה האירית השסועה שאמנם שונה ממספר
למספר אך מעורר בקורא רגשי אהדה ואמפתיה אל שני
מספריו-גיבוריו כאחד המייצגים את שתי פניה של אירלנד החצויה.
אל ביתה הגדול המבודד של גוסי המרותקת למיטתה חודר מקגריווי
טרוריסט מבוקש שבחר בו כמקום מקלט. וכשהיא רואה את הדלת חדרה
נפתחת לאטה ואחר כך את הפנים העוטות ברדס המופיעות בפתח –
היא יודעת מי האיש. וכך נרקמת בין האשה האומללה הכמהה למגע
אנושי ובין הלוחם האידיאליסט שכל אמצעי כשר בעיניו למען
מטרתו המקודשת – אירלנד מאוחדת – מערכת יחסים מורכבת שראשיתה
כפויה ומנוכרת ואחריתה רצויה מרוככת באהבה. בתמונות קצרות
עזות-מבע עד כאב שכתיבתן חדורה בהעזה ורגישות ותעצומות נפש
טווה עדנה אובריאן בכישרון רק מארג רב רבדים ועוצמות של דרמה
אנושית נוגעת ללב ומרתקת הנקראת בנשימה עצורה.