הבור

כך החל הכול. אבל אסור לשכוח שבתקופה, ההיא היינו צעירים מאוד. אני עדיין מסוגלת לשמוע אח מרטין אומר לנו לפני שירדנו למטה; "זה ניסוי בחיים האמיתיים". ככה הוא קרא לזה. "זו, לא קצת יומרני?" שאלתי, והוא חייך. לפני הטיול השנתי יוזם מרטין, העילוי האקדמי ואיש המתיחות המבריקות, מתיחה שבית הםפר המהולל שלהם לא ידע מאז היווסדו. הוא מציע לחבריו ניסוי. כשבני כיתתם יצאו לטיול, הוא יוביל חמישה מהם למבנה מבודד ונטוש המצוי תחת האדמה וינעל אותם בתוכו. הם יבלו שלושה ימים באכילה, בשתייה ובשיפור הכרותם זה עם זה. הוריהם יחשבו שהם בטיול ובית הספר יאמין להצהרתם כי נשארו בבית. לאיש אסור לדעת על אודות הבור. לאחר שלושה ימים יוציא אותם מרטין, והם ידונו בהיכרות ביניהם ובחוויה שעברה עליהם. בתחילה החבורה שמחה ועולצת, כדרכם של בני עשרה. הם מגששים אחר השונה והדומה ביניהם, מעלים שאלות, מחליפים עלבונות. אולם איש מהם אינו מוכן למה שקרה ביום השלישי, כאשר השעות נקפו, ומרטין לא הגיע כדי לפתוח להם את הדלת. "הבור" הוא סיפור מרתק על טבע האדם, על יכולות ההישרדות שלו ועל מחיר התמימות. הספר מציע הצצה אל המקומות האפלים והמוארים. בנפשנו, דרך המאבק בין השפיות והטירוף, המציאות והפנטזיה. סיומו של הספר טורף את הקלפים מחדש ומציע נקודות מבט נוספות על אודות האירועים בבור.