בית גדול

בית גדול מאת ניקול קראוס. דרך דמויות ססגוניות שחייהן
שזורים להפליא ניקול קראוס מַפנה את דמיונה הנוקב אל כמה
מהנושאים החמקמקים של זמננו. זהו סיפור על מסע ארוך של שולחן
כתיבה מרשים עשוי עץ כהה המתגלגל מיד ליד במהלך המאה העשרים
שולחן הצופן את סודות בעליו והופך לאובססיה שלו בכל פעם
מחדש. זהו גם סיפור על אהבה גלות הסיאוב שבמלחמה וכוחה המשקם
של השפה. סיפור על זיכרון הנאבק ליצור קביעוּת בעלת משמעות
לנוכח אובדן בלתי נמנע. הדבר הכי קורע לב בספר הזה הוא
שקריאתו מסתיימת לבסוף… בעוד התעלומות ברומן הכתוב להפליא
הולכות ונפרשות בפניך אינך יכול שלא להתפעל מעומק יכולתה של
מטפורה מעוצבת לעילא שבמוקדה פריט עץ אילם להזכיר לנו מה
פירוש להיות בחיים. אֶל רומן נוּגה… עוצמתו טמונה בפרטי
החושים שנבררו כאן למופת טעוני רגש עז. ניקול קראוס מגישה
לנו את חזונה הטרגי בצורה נקייה וטהורה. זוהי הליכה על חבל
בגובה רב אלא שאת מקום החבל תופס עצב חשוף ואתה עוצר את
נשימתך והיא אינה נופלת. ניו יורק טיימס קולות נבדלים מלאי
חיים להפליא שובים אותנו איש איש בגרסת חייו. קראוס שהחלה את
דרכה כמשוררת יכולה לעשות ככל העולה על רוחה בשפה האנגלית.
בוסטון גלוב