ביער הכרמל שלי עדה אהרוני הביט לשמאל הביט לימין והעדיף
להישאר זקוף שירתה של המשוררת עדה אהרוני מוצאת ביטויה
בהכוונה רצונית עשויה היטב. הכתיבה ממריאה בטבעיות נוחתת מעת
לעת להפסקת ביניים וממשיכה וסוחפת את הקורא במשיכה עצומה
לפישוט מחשבה ולמיצוי גבולות מרבי של המציאות ושל הדמיון
כאחד. משחקי המילים בשירתה מזכירים באיכותם את משחק השחמט
ובאם לביטוי באמצעות שחקנים מובילים שהם המצוי והרצוי. בשיר
נשימה (ע 63) נמצא ביטוי מלא לכיסופי הנפש. משל למה הדבר
דומה? לאותו מפתח החודר מבעד למנעול הדלת שתחילתו באיטיות
והססנות וסופו שהמפתח מסתובב ופותח את הדלת אל פנים הבית.
והרי פתיח השיר: …נִכְסֶפֶת לִנְשׁוֹם/מְלֹא
עוֹמְקִי/מְלֹא רֵאוֹתַי/כָּל הַזְּמַן/לֹא בִּנְשִׁימוֹת
מְסַחְרְרוֹת/נֶעְתָּקוֹת… ברור שלתוכן כזה מחייבת המציאות
לתת הסבר: …זֶרֶד חָלוּשׁ /לוֹמֵד לְהִסְתַּתֵּר
/בְּצַוָאר חָנוּק / הַנִּדְקָר מִמִּלִּים / מַבָּטִים
חוֹדְרִים /בִּרְחִיפָה סְמוּיָה /פְּנִימָה הַחוּצָה /חֲצִי
רֵאָה/הַפּוֹחֶדֶת פֶּן תִּשָּׁמַע… בבית האחרון בשיר אנו
פוגשים בגרות ובשלות עקב חקירת פנים הנפש והבנת הצרכים
הבסיסיים המחזקים את המשוררת מפגיעות יתרה. והפעם מחוסר
האונים עמו התאמתנו בבית הראשון נתקלים אנו בשאיבת עידוד
מהבעת אותם הכיסופים עצמם אך בלבוש שונה. ההבעה כעת אחרת.
הנשמע אינו עוד קול חלוש… יש כאן עוצמה הנעוצה בביטחון
נבנה: …נִכְסֶפֶת לִנְשׁוֹם/בִּמְלוֹאִי/בִּגְמִיעוֹת
גְּדוֹלוֹת/דֶּרֶךְ כָּל תָּאַי/כָּל עֲנָפַי/כָּל חַיַּי…
בשיר אחר: כלים קטנים בהונג קונג(ע 9) כותבת המשוררת: (א)
…אַת יְכוֹלָה לִבְחֹר/מַטְעַמִּים רַבִּים /בְּכֵלִים
קְטַנִּים/כְּכָל שֶׁתֶּאֱוִי/אַךְ זִכְרִי עֲבוּר כָּל
כְּלִי רֵיק/תְּשַׁלְּמִי… (ב)…אֲנִי מַמְשִׁיכָה
לְשַׁלֵּם/עֲבוּר כָּל/כְּלִי/רֵיק… והכלי במקרה שכאן משמש
מוטיב חזק לפירושים אחרים לצורך השאילה עצמה. המצוי והרצוי
המציאות והדמיון הם סימני שאלה שנזרעו בדרך ומביאים אותנו
לפן נוסף של השלכות בשליטה. הדמיון פועל כאן גם בכיוון של
הפיכת עצמים דוממים כמו כלים לאמנות חיה ונושמת. הבחירה
ניתנת אך על בני אנוש לדעת כי יש לשלם מחיר על כל עשייה
שאינה מושלמת.
- שם: ביער הכרמל שלי שירים נבחרים
- מחבר: עדה אהרוני
- תחום: סיפורת
- תת תחום: ספרי שירה
- מקט: ORB-743401
אין עדיין חוות דעת.