איזה שלנו

איזה שלנו סיפור אמיתי על קופה ומשפחתה המאמצת מאת בלהה
קלישר -הזז. זאת איזה? שאלתי בתדהמה . ברגע זה נחת משהו זעיר
על ראשי שמיד מיהר לשוב ולתפוס את אחד מענפי העץ ולהתנדנד
עליו. התבוננתי היטב ביצור הזעיר. לעיני נגלתה קופיפונת קטנה
שעשויה להיכנס לכף ידי ברווחה ועדיין להותיר מקום לאחרת
שכמותה. היא התבוננה בי ממקום מושבה הבטוח בעניין רב והשמיעה
את אותם ציוצים שטעיתי לחשוב בהם שהם ציוציה של ציפור. בפניה
הזהירות היו קבועות שתי עיניים חומות ונבונות שבעזרתן בחנה
אותי מכל זווית אפשרית תוך הטיית הראש לצדדים. היו לה אפון
פחוס ושפתיים דקיקות. צבע פרוותה היה חום-בהיר נוטה לזהוב.
על קודקודה יצרה פרוותה מעין משולש שחור שחודו הופנה כלפי
מרכז המצח אל בין שתי גבותיה אשר התרוממו אל-על ויצרו ארשת
של תמיהה מהולה בסקרנות. אל כל זה נלווה צליל עדין של פררר..
פררר… שדמה לצלצול טלפון מהחדישים שבהם. זנב שאורכו כאורך
גופה שעיר ועבה שימש לה כעין עוגן ואנקול תפיסה. כפות ידיה
ורגליה היו מתמיהות במיוחד. הן היו עדינות להפליא ודמו מאוד
לאצבעות אנושיות אלא שצבען היה כהה עד שחור. כפות רגליה
הגדולות הסתיימו גם כן באצבעות ארוכות שבהן עשתה שימוש בדומה
לידיה . זה? שאלתי בתדהמה זה אמור לטפל במשותקים?…