אור נדלק במרפסת מאת יעל שכנאי יצא לאור עי הוצאת מעריב
"
אבינועם שרט את דלת ביתנו גור כלבים ממושמע. כשפתחתי אותה
זיהיתי את הריח הקלוש של הסיגריה מעורב בריח חזק גברי. תליתי
את המעיל שלו והדלקתי אור קטן נוסף בסלון. אם רובן יתעוררשלא
יחשוד באינטימיות יתר ויחשוב שהיו פה יותר צורך סוציאלי
ותמיכה רוחנית ולא חלילה חשיבה בעלת כוונה זדונית. כבר אז
הרגשתי שאני משקרת עוד לפני שהייתי צריכה לשקר. הרי שום דבר
לא קרה ושכנעתי את עצמי שגם הנשיקה בגן השעשועים אירעה בעיני
רוחי בלבד אלא שגופי התכוונן כמו מיתרי כינור למחשבותיי על
השקר העתיד לבוא. חייה של נעמי מתנהלים בשלווה לכאורה. היא
גרה בדירה יפה במרכז תל אביב עם בעלה האוהב והתומך ושני
ילדיהם המתבגרים עובדת בעיתון יומי ובשעות הפנאי עוסקת
באמנות. אבל כל אלה לא עומדים לה כשעולמה מתהפך בערב אחד
שלאחריו היא נסחפת למערבולת של רגשות ויצרים שקרים והסתרות.
סודות מן העבר צצים ומתערבבים עם סודות חדשים ונעמי מגלה כי
לא רק היא חיה חיים מורכבים ומקבילים בכמה עולמות: גם האנשים
הקרובים אליה ביותר מסתירים ממנה את סודותיהם ובוגדים
באמונה. אור נדלק במרפסת הוא רומן יפהפה המעלה תהיות באשר
למהות הסליחה הכפרה ורגשות האשם כשהם תלויים ועומדים מול
סודות ושקרים. החוטים נכרכים זה בזה לקונפליקט שנפתר רק
בתהליך של מסע מייסר שלא תמיד משיג את הנחמה המיוחלת. באזמל
חד ובהרבה רגישות חודרת יעל שכנאי אל תוך נפשה של הגיבורה
חושפת בפרטי פרטים את הרגשות ואת המחשבות המסתתרים מאחורי
החזות המטעה ובוחנת באומץ ובכנות מושגים כמו משפחה זוגיות
אמהו¬ּת מגוננת נאמנות ואהבה. ספרה הראשון של יעל שכנאי
פירורי קינמון התפרסם בשנת 2008 בהוצאת רימונים.
- שם: אור נדלק במרפסת
- מחבר: יעל שכנאי
- תחום: סיפורת
- תת תחום: ספרות מקור
- מקט: ORB-13097

משתמש אנונימי (לא מזוהה) (בעלים מאומתים) –
כבר בראשית הסקירה אגדיל ואומר את מה שאני כותבת בדרך כלל בסיכום הדברים: "התמוגגתי מהשפה, מהתחביר, המטאפורות והתיאורים. מצאתי את עצמי בולעת את המשפטים בתאווה ובתיאבון גדול". שאפו גדול לסופרת. לצערי בעידן של היום קשה יותר ויותר למצוא שפה כזו וטוב שיש לנו מידי פעם תזכורת לכמה שהשפה העברית יכולה להיות עשירה ויפה.
הספר עוסק במשולש ש-2 צלעות ממנו "מדברות" ו"משחקות" לפנינו: נעמי – הגיבורה הראשית שמספרת את הסיפור לחברתה גו'די וד"ר אבינועם תירוש. גם ד"ר אבינועם מספר לנו הסיפור בהמשך הספר מנקודת הראות שלו במעט מאוד קטעים .
מי זו נעמי? נעמי בת כ-44, מתגוררת בנצח ישראל 12 בתל-אביב, בקומה שלישית עם מרפסת ועציץ גרניום (ראו את הצילום על גבי הכריכה) . נעמי חיה את חייה בנוחות, אוהבת ציור ורישום, כותבת ועורכת כתבות אומנות בעיתון שכתבותיו מתמקדות במוסף התרבות והפנאי, קולנוע, ילדים, החיים הטובים וכו. נעמי נשואה לרבן בעלה שמאוד אוהב אותה ולהם שני ילדים בגיל ההתבגרות : אילה ואורי.
נעמי (הצלע הראשית – המיתר שבמשולש ישר זווית), פוגשת את אבינועם תירוש בפעם הראשונה, כאשר הוא מגיע לביתם ומבקש להנמיך את הנגינה שזורמת מהצ'לו שגורמת לאי-נוחות לורדה. (ורדה – אשתו של אבינועם שגוססת מסרטן ולהם שני ילדים שמשרתים בצבא).
מהמפגש הנוכחי נעמי מתחילה להיות אובססיבית, היא מתחילה לצפות על המרפסת של שכניה-ורדה ואבינועם, עוקבת אחרי המטפלת של ורדה, התנועות והחיים בביתם של ורדה ואבינועם וכו'. הרומן בין נעמי לאבינועם כבר מתחיל בימי הגסיסה של ורדה, עם הסתלקותה של ורדה מעולם החיים, הרומן מתחזק והופך להיות יותר ויותר אובסבסיבי וחולני.
בעלה של נעמי – רבן נמצא כל הזמן ברקע הוא ארכיטקט ומעצב. אני אפילו קצת התאהבתי באישיות שלו. איש מפרגן, תומך וממש מותק של איש.
לעניות דעתי, הגסיסה של ורדה הייתה סימבול לגסיסה ביחסים הזוגיים של נעמי ורבן, לעומת זאת עולם המוות של ורדה היה עולם החיים של נעמי. נעמי אהבה את בעלה אבל לאבינועם היא השתוקקה. (כך זה נכתב בספר). מדובר במן משולש רומנטי שרק 2 צלעות ממנו פעילות בנובלה והצלע השלישית הביטה מהצד. (הניצב שבמשולש ישר זווית).
אני אישית לא התחברתי לגבורת הספר, אישה מפונקת, לא נאמנה, חיה את חייה בעולם של שקרים, בוגדת בבעלה שהוא גם חבר של בעלה ומאוד אגוצנטרית. לדוגמא: נעמי מתקינה מצלמה בביתו של אבינועם בהסכמתו, כדי להציץ לחייה מבעד לעדשה. במסגרת עבודתה היא נשלחת לסדנת דיאטה בהנחייתה של עופרה סלייטר שהייתה בעבר מורה של העורך שלה בעיתון -אריק ורסנו, (נהניתי שסוף סוף בקטע הזה מישהו מנצל אותה …). אך המרחק הגיאוגרפי לא עזר לנעמי לקבל (אולי) פרספקטיבה קצת שונה ממרחק על התנהלות חייה השקריים.
השחקנית הראשית בעלילה- נעמי חייה את חייה בחסות השקר וללא מוסר וזה הפך אצלה להרגל קבוע. היא לא היססה לרגע ובלי להניד עפעף לשקר, לא להגיד את האמת לבעלה ולסביבתה. היא לא האיטה וחשבה מה ועד כמה שקריה והתנהגותה משפיעים ועלולים לגרום לבעלה, לילדיה ומכריה. כפי שנאמר על טעויות בחיים משלמים והיא וילדיה שילמו את המחיר… תקראו תבינו…
הספר מומלץ לקריאה בגלל השפה היפה וקצב הכתיבה מתאים לאופי הסיפור. אהבתי את צילום הכריכה והצבעים, ברם לא התחברתי לפרסונה ולאישיות הזו ששמה "נעמי" ואגדיל ואכתוב שגם את ד"ר אבינועם תירוש לא כיבדתי כי בשביל "טנגו" צריך שניים. לא?
לי יניני
כריכה אחורית:
"חמש דקות מאוחר יותר, בשעה שתיים לפנות בוקר בערך, אבינועם שרט את דלת ביתנו, גור כלבים ממושמע. כשפתחתי אותה זיהיתי את הריח הקלוש של הסיגריה מעורב בריח חזק, גברי. תליתי את המעיל שלו והדלקתי אור קטן נוסף בסלון. אם רובן יתעורר,שלא יחשוד באינטימיות יתר ויחשוב שהיו פה יותר צורך סוציאלי ותמיכה רוחנית ולא חלילה חשיבה בעלת כוונה זדונית. כבר אז הרגשתי שאני משקרת, עוד לפני שהייתי צריכה לשקר. הרי שום דבר לא קרה ושכנעתי את עצמי שגם הנשיקה בגן השעשועים אירעה בעיני רוחי בלבד, אלא שגופי התכוונן כמו מיתרי כינור למחשבותיי על השקר העתיד לבוא."
חייה של נעמי מתנהלים בשלווה לכאורה. היא גרה בדירה יפה במרכז תל אביב עם בעלה האוהב והתומך ושני ילדיהם המתבגרים, עובדת בעיתון יומי ובשעות הפנאי עוסקת באמנות. אבל כל אלה לא עומדים לה כשעולמה מתהפך בערב אחד שלאחריו היא נסחפת למערבולת של רגשות ויצרים, שקרים והסתרות. סודות מן העבר צצים ומתערבבים עם סודות חדשים, ונעמי מגלה כי לא רק היא חיה חיים מורכבים ומקבילים בכמה עולמות: גם האנשים הקרובים אליה ביותר מסתירים ממנה את סודותיהם ובוגדים באמונה.
"אור נדלק במרפסת" הוא רומן יפהפה המעלה תהיות באשר למהות הסליחה, הכפרה ורגשות האשם, כשהם תלויים ועומדים מול סודות ושקרים. החוטים נכרכים זה בזה לקונפליקט שנפתר רק בתהליך של מסע מייסר שלא תמיד משיג את הנחמה המיוחלת.
באזמל חד ובהרבה רגישות חודרת יעל שכנאי אל תוך נפשה של הגיבורה, חושפת בפרטי פרטים את הרגשות ואת המחשבות המסתתרים מאחורי החזות המטעה ובוחנת באומץ ובכנות מושגים כמו משפחה, זוגיות, אמהו¬ּת מגוננת, נאמנות ואהבה.
ספרה הראשון של יעל שכנאי "פירורי קינמון" התפרסם בשנת 2008 בהוצאת רימונים.