אוניית המגדלור

אונייה העוגנת בלב ים ומנווטת את דרכן
של אוניות אחרות נתפסת כבת ערובה בידי שלושה פושעים. הצוות ורב החובל נקרעים בין
חובתם ובין דרישות הפושעים.

בפני הקורא נפרשת רשת סבוכה של
קונפליקטים, הלוכדת אותו יחד עם הדמויות בהתחבטות מוסרית המאלצת אותו לנקוט עמדה.

הנובלה אוניית המגדלור היא מופת של
ריאליזם חד ומלוטש. זיגפריד לנץ מעמיד במבחן את סמלי הדמוקרטיה ושואל כיצד לעמוד
בפני מתקפה עליהם. אוניית המגדלור מיטלטלת בין חובה למצפון ובין פעולה לאי-פעולה.
השאלה אם להתנגד, מתי וכיצד, מתנוססת כדגל שחור מעל הנובלה כולה, וברקע עברה של
גרמניה מרחף כצל.