קאמורה

קאמורה? זו מילה שיגיד, אולי, שוטר סמוי. מושג של שופטים, עיתונאים, תסריטאים… היא מעלה חיוך על פניהם של החברים בארגון. הם עצמם מכנים אותו בשם "מערכת". מילה שמשמעותה מנגנון, שמעידה על המבנה, על הארגון העסקי – לא על התוכן. אבל הקאמורה, שאמנם פועלת כארגון עסקי אדיר, לא משנה איך יקראו לה – היא ארגון. ארגון פשע. היא מאפיה. היא המאפיה האכזרית, המגלומנית, הרצחנית של נפולי וסביבותיה, ששלחה את זרועותיה האימתניות לכל תחום כלכלי, פוליטי, חברתי בדרום איטליה, הצמיחה שלוחות ברחבי אירופה והגיעה גם לארצות הברית ולמזרח הרחוק. חשבת שקנית ורסאצ'ה? ארמאני? מותג יוקרה Made in Italy? האמת היא שקנית קאמורה!

"קאמורה" – הסיפור האמיתי שלא ייאמן על עלייתו, התבססותו, צמיחתו והשתלטותו של ארגון פשע רב-עוצמה. איך השיגו ה"משפחות" את עושרן הראוותני, איך השתלטו על הכלכלה, איך זייפו והצליחו למכור להמונים "מותגי יוקרה" בענפי הטקסטיל, ההנעלה, הטכנולוגיה וההיי-טק. חשיפה מזעזעת של עסקי הסחר בסמים, גיוס ילדים ובני-נוער לשורות המאפיה, שעבוד של בני אדם. חשיפה של חדירת המשפחות למוסדות השלטון, גילוי של עשרות מקרי רצח ומעשי נקמה אכזריים, עדות מצמררת על תאוות שליטה בלתי-נדלית והגשמת חלומות מטורפים על כוח חסר גבולות.

אני יודע ויש לי הוכחות, לכן אני מספר את האמת הזאת.

"קאמורה" – נבואת זעם של העיתונאי עטור הפרסים רוברטו סביאנו, שנולד וגדל בנפולי, "ארץ מוכת קאמורה", שהעז להעלות על הכתב את "האני יודע" שלו, שנאלץ להסתתר ולהקיף את עצמו בשומרי ראש לאחר פרסום הספר שהחריד את כרישי הקאמורה משלוותם.