מותניו הצרים של שעון החול

מותניו הצרים של שעון החול שעון החול מאת מיקי הראל מותניו
הצרים של שעון החול כבר כאן בהאנשה הזאת אתה כקורא שירה רואה
פלסטיות ציורית סוריאליסטית־משהו של האמן מאן ריי. ואכן
שיריה של מיקי הראל הם ציוריים לעילא. ועוד דבר הם
אסוציאטיביים מאוד. היא עשויה לזרוק את הקורא שלה תודעתית
מעולם אחד אל עולם אחר לטלטל אותו כהוגן אבל תמיד השיר לבסוף
מתעגן ומתמשמע יפה. המחשבות היוצרות הללו הן של ההֱיות. כל
מפגש מרגש עם משהו שווה תגובה ושיר: שמש זאב קמיעות צורות
משתנות אין מעורר מן היש הסובב עד שגם באַיִן היא מוצאת את
היש. זו שירה נשית־חושנית הנעה בסבבים רגשיים ומעלה תחושות
של כיסופים ולעִתים געגוע כאילו הכול נוגע בדוברת וצורב אותה
ורק הגוף זוכר בגוף היא מבינה. זאת שירה פיזית מאוד שאליה
מתערבלות עונות השנה והטבע המגַדלים לדוברת כנפיים
חֶלמוניות־חולמניות הכובשות לב