אמא של גיניס

בגיל שלושים ושבע עוזבת רחל את השכונה שבה גדלה לאחר שגמלה
בלבה ההחלטה לתבוע מן החיים את מה שחשבה שכבר לא תזכה בו
לעולם. מסעה של רחל הרחק אל מעבר למחוזות המוכרים לה מעמת
אותה עם זיכרונותיה – האנשים שסבבו אותה בילדותה ובנעוריה
אהבתה לאלכס שהופרד ממנה ובדידותה על רקע החיים בשכונת עולים
משנות השישים ועד לאותו יום בתחילת שנות התשעים שבו קמה
ועזבה. במרכז סיפורה של רחל עומדים יחסיה העדינים והמורכבים
עם אניקן אישה רחבת נפש ומלאת חוכמת חיים הנוטעת ברחל את
הנחישות לקחת את גורלה בידיה ובפעם הראשונה לנסות לעצב אותו
על פי רצונה. באמא של גניס בוחנת סוזן אדם את סוגיית
ההזדמנות השנייה. לאורך הרומן מבקשת הגיבורה לפענח את הקלקול
הבראשיתי של מהלך חייה את החלקים של זהותה שנותרו בצל. הדיון
בשאלת ההשלמה עם הצידה שניתנה לאדם בלידתו ושממנה הוא ניזון
כל חייו שאלת המרד בתנאי הפתיחה ועד כמה הוא אפשרי נעשה דרך
דמויות שונות שהגורל מפגיש ביניהן באמצעות קולות מובחנים
ומזוויות מגוונות. ברומן הנקרא במתח רב בפרוזה עשירה סוחפת
חושפת אדם את סיפורן של הדמויות שחלפו בעברן של רחל ושל
אניקו או שנלכדו בחוטים המסועפים המתוחים בין שתי הנשים-