אהבה וגאווה

אהבה וגאווה גיין אוסטן בציפורן דקה מיומנת ואירונית משרטטת
גיין אוסטן תמונות מזעריות מהחברה בה היא חיה – משפחות בנות
המעמד הבינוני באנגליה בסוף השמונה – עשרה וראשית המאה התשע
– עשרה. מתוך ידע פנימי והבנה פסיכולוגית עמוקה היא מתארת את
אופיים לטוב ולרע את אהבותיהם ושנאותיהם שמחותיהם
ועצבונותיהם חייהם ומותם של נשים וגברים אותם הכירה כל חייה
חכמים ושוטים מכוערים ויפים מסובכים ופשוטים בני – משפחה
שכנים קרובים וידידים שבחייהם לקחה חלק והם לקחו חלק בחייה.
בסיפור שלפנינו עומדים שני מכשולים רציניים בדרך אהבתם של
הגיבור והגיבורה: מצד אחד מתבלטת גאוותו הנוראה של גבר שגדל
במסגרת מעמד בעלי האחוזות העשירים ביותר בארץ; על אף ראייתו
הברורה את רוב מעלותיה של אהובתו מונעת בעדו גאוותו מלבקש את
ידה בגלל קשרי – משפחתה הנחותים ובגלל ליקויים בהתנהגותם של
כמה מבני משפחתה. מצד שני מונעות ממנה דעותיה הקדומות של
הגיבורה מלראות את הגבר האוהב אותה באורו האמיתי – היא איננה
מסוגלת אפילו להבחין באהבתו אליה. הקלה חסרת חשיבות בכבודה
מצדו סוגרת את עיניה לחרטתו לכל מעלותיו ולעוול שנעשה כלפיו
מצד ידידיה ומקורביה. על אף רצינותו המוסרית הסיפור הוא
קומדיה של אנשים הבדלי אופי התנגשויות וטעויות וכקודמיה –
הוא מסתיים בכי – טוב.