פלובר

תקציר הספר `מאדאם בובארי` מן הפסגות הנערצות של אמנות
הרומאן מופת של מירקם מבנה וריאליזם אירוני "רומנטי" –
תורגם לעברית לאחרונה לפני כשישים שנה. התרגום הישן של דבורה
בארון היה הישג ספרותי גדול בזמנו אבל ספק אם היה ביכולתו
כבר אז לתת את הדקויות הקפדניות של המציאות ברומאן המופלא
הזה ובינתיים גם התיישן. התרגום החדש העדכני שמגישה `הספריה
החדשה` – תרגום מצויין ואמין של אירית עקרבי – ממלא איפוא
צורך של ממש. "אזה זו אמה בובארי חיה בינינו בכל ממדיה
הממשיים ואפילו בלי שנאהב אותה… אנו משלימים עם סיכלותה עם
בגידותיה שהיו-לגנאי עם ריקנות חייה. אנו זוכרים לה כבעלה
שארל את חסד-נעוריה את ציפורניה הלבנות את עמידתה בגן של
אביה מתחת לשמשייתה העשויה משי מחליף צבעים המטיל זהרורים
מתנועעים על עור פניה הלבן כאשר אפשר לשמוע טיפות מים
הנושרות אחת לאחת על אריג השיראין המתוח. אנו זוכרים גם את
רגעיה האחרונים: את מותה האבסורדי הבלתי-יפה הנורא בחוסר
המשמעות שלו ואת דברי בתה הקטנה: "הו! כמה העיניים שלך
גדולות אמא! כמה את חיוורת! כמה את מזיעה!…" זה כוחו של
אמן כוחה של אמנות המלה הנס שבדרך התיאור תיאור הידוע להשכין
בלב העולם דמות לא-אהובה" (לאה גולדברג המובאות מעודכנות).