סיא-סאר

שירין-גוֹל, ילדה נבונה ועצמאית, גדלה אל תוך מלחמת אפגניסטן, אל מציאות של הפצצות סובייטיות, של אבות לוחמי מוג'אהידין ושל אחים שאהידים, של אחיות המפתות חיילים רוסים אל מותם, של טליבּאן המשתלטים אט אט ובאלימות על מוסרות השלטון ומשליטים דיכוי בכול, על גברים, על ילדים, ובעיקר על נשים.

המלחמה מאלצת אותה ואת משפחתה לנדוד מהרי ילדותה אל קאבּוּל הבירה – שם היא רואה לראשונה בחייה "נשים עירומות" שפניהן אינן רעולות ושחצאיותיהן מכסות טפח ומגלות טפחיים – והלאה בין פקיסטן, אפגניסטן ואיראן, בין הֶראט, קנדהאר ואיספהאן, בין הרים, כפרים, ערים ומחנות פליטים.