נופי נפש

נופי נפש מאת שי גינות התבוננתי במים בצלילותם ובשקיפותם
באור החודר דרכם. לרגע נדמה שהאור נובע מקרקעית הים. נשימתי
מעמיקה אני מטמיעה בה את האור את הצליל?ת ואת תנועת המים –
ומצלמת. נופים מלווים אותי כמו אנשים. גם כשאינם ממש אתי אני
נושאת אותם בתודעתי עד שמשהו מבחוץ או מבפנים מזמן אותם
להופיע. אני שבה אל המים במקום ובזמן אחרים מתבוננת בגלי הים
הסוערים והשקטים עוקבת במבטי אחר גל המתקרב אל החוף ובעודי
קשובה לשפת המים עולה בי השאלה: איזה גל אני? המצלמה משמשת
לי כמורת דרך בנוף ובמסעות הפנימיים. באמצעותה אני מחפשת
תשובות לשאלות שמתעוררות בי. בהשראת מפגשים מעין אלו בנקודות
מגע בין אדם לטבע בין פנים לחוץ בין אדם לאלוהיו ומתוך
דיאלוג מתמשך ומרגש עם שירי משוררים צירפתי שירים לצילומים
כהזמנה לשוטט בינם בדרך משלך. שי גינות צלמת מחברת רבי מכר
לגעת באור ומקום בלב ירושלים. תצלומיה מתפרסמים בעיתונים
ובכתבי עת בארץ ובחול וכן באוספי צילום ציבוריים ופרטיים. שי
גינות מתבוננת לעומק בטבע ובאדם. היא מצלמת טבע… כמטאפורה
לחוויה אנושית. (מעריב) היא מאחדת את גישתו הקפדנית של המדען
עם רגישותו של המשורר. (זאב הרץ מוזיאון תל – חי)