לב בקופסה

“אני הייתי הסלע שעליו התנפץ עד שלא היה זקוק לי יותר. הוא
היה צריך להתרחק ממני כדי להתקיים. הייתי מטען עודף משקולת
שגררה אותו למטה. אז הוא חתך את החבל הניח לי לצלול ושחה אל
החוף.” אליזבת הארט מעולם לא חשבה שזה יקרה לה. מאוהבת
ובהיריון היא מצאה עצמה עומדת מול כל האורחים שהוזמנו
לחתונתה ומבשרת להם בקול רועד שהטקס מבוטל. בפעם האחרונה
שראתה את קולין יאנג חתנה המיועד הוא עמד בחדר השינה שלהם
ונישק אותה לשלום. שעת החתונה הגיעה וקולין לא. חמש שנים אחר
כך היא מגדלת לבדה את בתם ונאבקת בהוצאות שמאיימות להטביע
אותה. משום מקום ובלי התראה הגבר ששבר את לבה חוזר ויש לו
דרישות. ליזי למדה את הלקח הכואב שלה ואין לה כוונה לחזור על
טעויותיה אולם ללבה תכניות משלו. האם ניתן להשאיר את העבר
מאחור האם אפשר לסלוח ולזכות בהזדמנות שנייה? “לב בקופסה”
הוא ספרה התשיעי של אילת סווטיצקי.