כשאבא היה עצוב מאת :יונתן יבין ערב אחד בין ביצה לצחצוח נעה
לפתע חטפה מצב רוח העיניים נהיו רטובות עצובות והציקו לה גם
כל מיני מחשבות הפה התעקם אדמו הלחיים הפרצוף התכרכם רעדו
הכתפיים והנה פתאום – מה? דמעה. על נועה הקטנה נפל פתאום
עיצבון אך אמא לא ידעה להסביר אותו או להפסיק אותו. ואבא
אחרי שניסה חיבוק נשיקות ושאלות וראה שאינם מועילים ידע מה
לעשות. אבא ויתר על חקירה מרגיזה על שידול ועל הטפות; הוא
פשוט נכנס לתוך ה מְעָרָה של שמיכה שבתוכה התייפחה נועה
ונזכר באותה פעם כשגם הוא בכה ובכה ולא הפסיק לבכות. איך
מרגיעים ילדה שבוכה שברחה לה לתוך מערה של שמיכה? מספרים לה
סיפור על דגיגה מלוחה ועל אבא עצוב ועל… מה זה חשוב?!
העיקר: הסוף טוב. ובכלל לא רטוב. הוצאה: עם עובד שנת הוצאה
לאור: 2008
- שם: כשאבא היה עצוב
- מחבר: יונתן יבין
- תחום: סיפורת
- תת תחום: מתח ופעולה
- מקט: ORB-802191

אין עדיין חוות דעת.