הרומן "בקולר אחד" הוא תיאור אמיתי של סיפורם האמיתי של מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, שני עולים שהיו חברי תנועות המחתרת אצ"ל ולח"י בתקופת שלטון המנדט הבריטי בישראל. לאחר שנידונו למוות על ידי בית משפט צבאי בריטי, הם התאבדו באופן טרגי רק שעה לפני הוצאתם להורג. הסופר הזז עיצב במיומנות את הפרק ההיסטורי הזה לסיפור גבורה טרגי. מתוך הבנה עמוקה של נפש האדם וסגנון הכתיבה המיוחד שלו, הזז מתאר בצורה חיה את הימים והלילות של מנחם הלפרין ואליהו מזרחי, דמויות בדיוניות בהשראת הגיבורים האמיתיים. הספר לוכד את הרגעים הנוקבים ומעוררי ההשראה של הלוחמים האמיצים הללו למען עצמאותה של ישראל.
הסיפור הזה הוא פרק נוסף בהיסטוריה המתמשכת של העם היהודי, המסומן במתח שבין גלות לגאולה. חיים הזז ביקש לתאר מעשה מודרני של "קידוש השם" מבלי להתעמק במחלוקות הפוליטיות סביב תנועות המחתרת באותה תקופה. את ההצהרה הזו אמר הזז בתגובה לדיון הציבורי שהתעורר לאחר פרסום הספר הראשון בשנת 1963. השראתו לסיפור הגיעה מיחסיו הקרובים עם הרב אריה לוין, שכיהן כרב אסירי המחתרות. לאורך כל תהליך הכתיבה נפגש הזז עם אנשים רבים שהיו חלק מתנועות המחתרת והמקורבים להן, כפי שמעידים המחברות ששמר בארכיונו האישי, ובהן תיאורים מפורטים מאותה תקופה הרואית.
- שם: בקולר אחד
- מחבר: חיים הזז
- תחום: לא שוייך לקטגוריה
- מקט: NRB-006831
