בופור

חמש שנים אחרי הנסיגה מלבנון חוזר לירז ליברטי אל השנה
שטילטלה את חייו – השנה האחרונה של צהל על הבופור. הוא חוזר
אל ריבר החובש שהבטיח למות למענו; אל אושרי הסמל הנשמה
התאומה שנשבע לירות בו אם יאבד יד; אל זיתלאווי שהמציא שפה
ובייליס שהוריד כיפה; אל שפיצר שדיקלם הנרי החמישי בשלג –
ואל אלה שלא חזרו. אם יש גן עדן מהדהד בקול בוטה ואמיץ של
דור שלם – דור שנלחם בשם הרעות וחלם על חופים רחוקים איבד
חברים וכמעט איבד שפיות פחד להסתער והסתער על הפחד כי הפחד
מדבק הפחד ממכר….