הלא כלום או האין (באנגלית: Nothing) הוא מושג אוטנטולוגי
הופכי לקיום רעיון מופשט בו דנו פילוסופים רבים לאורך
הדורות. הפילוסוף היווני פרמנידס (המאה ה-5 לפנהס) טען שלא
כלום אינו יכול להתקיים שכן לא ניתן להתייחס לדברים אלא אם
כן הם קיימים. מתוך שלילת הקבוצה הריקה שלל פרמנידס את
האפשרות של יצירה של דברים יש מאין או היעלמות של דברים
והמשיך לשלול כל תנועה או שוני. הפרדוקסים של זנון נבנו על
ידי תלמיד של פרמנידס שהביא ראיות נוספות לתורה של מורו בדרך
השלילה: הוא הניח שתנועה קיימת והראה שהנחה זאת מובילה
לסתירות. אריסטו אמר על תורתו של פרמנידס שלמרות שנראה
שהטענות שלו מבוססות על הגיון לוגי מוצק להאמין לתוצאות (שלא
קיימים תנועה או שוני בעולם) גובל בטירוף.[דרוש מקור]
הפילוסופים האטומיסטים כמו לוקיפוס ודמוקריטוס קיבלו את
טענותיו של פרמנידס שלפיהן ללא כלום תנועה לא יכולה להתקיים
וביססו את התורות שלהם על מבנה החומר על ההנחה שבין החלקיקים
היסודיים ישנו לא כלום. גם אריסטו התייחס לנקודה זאת בכך
שהוא הבדיל בין חומר למרחב וכך איפשר למרחב ריק מחומר
להתקיים. הקשר בין קיומו של לא כלום לבין מבנה החומר
והדינמיקה שלו המשיך להעסיק פילוסופים כגון רנה דקארט ובלז
פסקל וכן ממלא תפקיד חשוב בתורות פיזיקליות כמו מכניקה
ניוטונית תורת הקוונטים ויחסות כללית.[דרוש מקור]
- שם: אין
- מחבר: מקסים בילר
- תחום: עיון
- תת תחום: דתות ותרבויות
- מקט: ORB-1005807
אין עדיין חוות דעת.