אונה

אונה, גיבורת הספר, חיה בניו יורק בבית דירות גבוה בקומה השלושים וארבע, ונזהרת מכל מגע מכאיב מדי עם המציאות. אך הריחוק הזה אינו מצליח להרחיק מעליה את חלומותיה, בהם מופיעה שוב ושוב אותה דמות – דמותה של ילדה בשואה, נודדת ביערות, בכפרים, מתגנבת בעקבות השיירות, נאבקת להישרד בכל מחיר, אכזרית, צינית, חסרת מעצורים. תחילה מופיעה הילדה בחלומות בלבד. לאט לאט היא מתחזקת עד שגם בשעות הערות אין אונה יכולה להשתחרר ממנה. אם לא תאבק בה, תשתלו עליה הילדה ותגזול ממנה את חייה. הילדה, מתוך עולמה המאווים והשסוע, צופה באונה. היא טווה לעצמה תמונה אידיאלית של עולמה הנוח והמוגן של אונה, שאותו היא חומדת. ההזייה מתהפכת: מי כאן היא הזייתה של מי? האם אותה ילדה היא חלק מעברה האמיתי, המדוכא, של אונה? או שהיא רק העצמה של הצד האפל של נפשה? השואה – כמלחמה פנימית, כקונפליקט אינדבידואלי, נאבקת כאן על קיומה התודעתי. "אונה" הוא הרומאן הראשון של דורית פלג (לאחר ספר סיפורים) – רומאן עז ורב דמיון במירקם הפרטים שלו ובנושאו, ומרתק בטכניקה הסיפורית המיוחדת שלו.