פנים וחוץ

ספר המסות פנים וחוץ (LEnvers et i Endroit) ראה אור
באלגיריה בשנת 1937 בהיות קאמי בן 22 בלבד. שני עשורים חלפו
עד שניאות קאמי לתת את הסכמתו להדפסה נוספת של יצירת ביכורים
זו. בהקדמה המלווה את המהדורה החדשה דן קאמי בהרחבה ביצירתו
זו שכבר ראתה אור וזו שעתידה להיכתב. ומודה ששורשיו נעוצים
בפנים וחוץ: אשר לי יודע אני שהמעיין שלי נמצא בפנים וחוץ
באותו עולם של עוני ושל אור שחייתי בו זמן רב… תפיסת עולמו
הקיומית של קאמי הנשענת על הגותו של הפילוסוף קירקגור מעוגנת
בשמו של הספר: פנים וחוץ״. על-פי השקפת עולם זו קיימת
דו-צדדיות בכל הסובב אותנו: אין בעולם שאנו חיים בו דבר
הנושא אופי מוגדר וחד-צדדי. העוני המנוון למשל שקול כנגד
אוצרות הטבע השווים לכל נפש: שמיים זרועי כוכבים ים פתוח;
השמש הצורבת אמנם מכלה אך משמשת גם כמקור של אור ופריון.
האדם מהלך כל חייו בין שני הקטבים: בין האור החום והיופי מצד
אחד לבין חוויות הזיקנה המחלה והמוות מצד שני. מכאן מסיק
קאמי: ״אין אהבה לחיים בלי יאוש מן החיים (מתוך המסה ״אהבה
לחיים). משאת נפשו כסופר אומר קאמי בהקדמתו היא לשוב ולשיר
את אהבתו לחיים שהחושך והאור שולטים בהם בערבוביה ולחזור
ולמצוא את האיזון שהתברך בו בספרו הראשון והמשמש מושא
חלומותיו ומודל לכתיבה העוסקת בפן מסוים של אהבה. יצא לאור
עי הוצאת רשפים בשנת 1997 מכיל 61 עמודים תרגום: עדינה קפלן.