עלטה

עלטה ספר שני בטרילוגיית הזיה מאת לורן אוליבר אני דוחפת
הצידה את זיכרון הסיוט דוחפת הצידה מחשבות על אלכס על האנה
ועל בית הספר הישן שלי. החיים של פעם מתו. אבל גם לנה של פעם
מתה. קברתי אותה. השארתי אותה מצדה השני של הגדר מאחורי חומת
להבות ועשן. ללנה לא נותר דבר: החיים שהכירה האנשים שאהבה
הנערה שהיתה – כולם נעלמו ווהיא נשארה לבד באפלה. חברי
המחתרת מצילים אותה ממוות אכזרי בישימון והיא מצטרפת אליהם –
חיה מבחוץ; כבויה מבפנים. כל זה משתנה כשמוטלת עליה משימה
סודית לעקוב אחרי גוליאן פיינמן — בנו של אחד מבחירי הממשל
גדול אויבי המחתרת. במתקפה לא צפויה גוליאן ולנה נכלאים
במעמקי האדמה והיא מוצאת את עצמה בתא אפל עם צעיר המסמל את
כל מה שהיא מתעבת. אבל מתוך העלטה עולות תובנות חדשות וניצת
ניצוץ של תשוקה אסורה כזו שתשיב ללנה את החיים או תלכוד אותה
בתהומות המוות