סיפור על אהבה וחושך

סיפור ילדותו ונעוריו של עמוס עוז. מעין אוטוביוגרפיה
המסופרת בקולו של הילד ומתארת את ירושלים של שנות השלושים
והארבעים של המאה העשרים. המחבר מתאר את ילדותו בדירה קטנה
בשכונת כרם אברהם לצד הוריו. אביו שהיה ספרן ואמו שהיתה
מורה. הוא גם מתאר את השכנים. חלוצים. ניצולי שואה. והניסיון
להקים חיים חדשים בארץ ישראל על פי מה שהם הכירו בארצות
מוצאם. במהלך הסיפור האם לוקה במחלה ובנה נוטל על עצמו את
העבודות בבית. ניתן להבין בין השורות שהאם לקתה בדיכאון.
בהמשך היא מתאבדת. עמוס עוז סיפר בהרצאה שמותה של אמו והסיבה
לכך העסיקו אותו כל חייו הבוגרים ובכל ספריו מוטיב זה בא
לידי ביטוי. הספר הוסרט והפך לסרט בבימויה של נטלי פורטמן.
כתבה: טלילה