מרקוס קלינגברג המרגל האחרון

"הרגשתי בושה.

בושה וחרטה, אבל בעיקר בושה.

לא בושה על שפעלתי למען ברית המועצות. חס וחלילה. על כך לא התביישתי ולא התחרטתי.

הבושה הייתה על כך שנשברתי.

בושה וחרטה על ששיתפתי פעולה עם אנשי השב"כ…" כמעט שלושה עשורים ריגל מרקוס קלינברג עבור ברית המועצות, והעביר לידי מפעליו את הסודות הכמוסים ביותר אליהם נחשף במסגרת עבודתו כסגן המנהל המדעי הביולוגי בנס ציונה.

עד שנלכד ונשבר ברגע אחד, בדירה קטנה בצפון תל- אביב. קלינברג, שהוגדר ע"י גורמי הבטחון בישראל כ"מרגל שגרם את הנזק הביטחוני הגדול ביותר לישראל", פורס בספרו האוטוביוגרפי "המרגל האחרון", בשפה חדה, ברגישות ואף הומור, מסכת חיים מרתקת, שתחילתה במשפחה חסידית- רבנית בפולין של תום מלחמת העולם ה- ראשונה וסיומה בפאריז, בסוף העשור הראון של המאה ה- 21.

"המרגל האחרון" הוא סאגה מרתקת המשתרעת על פני שתי יבשות במשך 9 עשורים והיא רצופה בתהפוכות ומתח של רומן ריגול נדיר, שבמרכזו אדם שחייו התערבלו בטלטלות האידיאולוגיות, הפוליטיות וההומניטריות של המאה ה-20.

על כן במידה רבה, "המרגל האחרון" הוא גם סיפורה של המאה ה- 20.

ב"המרגל האחרון" מגלה קלינברג לראשונה את האופן שבו הוא גויס והופעל במשך שנים רבות על ידי הביון הסובייטי וחושף שורה של גילויים סנסציוניים שגם חוקרי שב"כ במאה שעות חקירה לא הצליחו לחלץ ממנו. "המרגל האחרון" נכתב בשיתוף פעולה עם מיכאל ספרד, אחד מפרקליטיו של קלינברג והוא תוצר של מאות שעות שיחות וראיונות עימו.

"יש בכלל סיכוי להסביר להיות מובן, היום, כשכמעט כל מה שהיה מזמן איננו.

אני הרי עדות חיה (עדיין) לעולם הקדום, ומי ששואל למה עשיתי מה שעשיתי מוכיח שהוא לא יודע דבר על העולם ההוא, על המאה העשרים, על החיים שם, בעולם אחר, מציאות אחרת, עם אנשים אחרים."

נרקום קלינברג, פאריז, יולי 2007