מנגינה שאין לה סוף

מנגינה שאין לה סוף מעת עמי גדליה עמיה גדליה בוגרת החוג
ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה עובדת כספרנית בספריית
נוער וכותבת לילדים ולנוער. שניים מספריה: "העד האחרון"
ו"נעורים במסתור" זכו בפרס זאב. "רק אחרי שהנחתי את זר על
מצבת הזיכרון הצלחתי לעכל מה שידעתי גם קודם לכן אבל לא נתתי
דעתי על כך – כי בבית שבו אני חיה גר לפני הנער ההוא המת".
דפנה בת השש עשרה נערה מוכשרת ורגישה החולמת להיות רקדנית
משפצת חדר בעליית הגג שבביתה. תחת אחד הקרשים היא מוצאת קרעי
יומן שכתב אסף נער מיוחד ומוסיקאי מחונן שחי שם לפניה ונהרג
בעת שירותו הצבאי. דמותו של הנער המשתקפת בקטעי המחברת
מסעירה את דפנה. היא מנסה להעמיק את הכרותה איתו בעזרת שיחות
עם חברים מהעבר ובעיקר דרך אחיו סער שהופך להיות החבר שלה.
בחירתו של אסף במוסיקה ויצירה במקום במסלול לימודים רגיל
מחזקת את דפנה בחיפוש העצמי שלה. בבחינת חייו של הנער המת
היא מגלה את האמת על עצמה ואהבתה