מומנט מוסיקלי

"מומנט מוסיקלי" הוא אחת הפנינים הנדירות, הקלאסיות כבר, של הסיפורת העברית. הספר, על ארבעת סיפוריו-פרקיו – שכולם שלבים בביוגרפיה של אותו 'אני', החל מגיל שלוש בערך ועד סוף ימי התיכון – יכול להיחשב חלק א' של הרומאן 'התגנבות יחידים'. כל אחד מסיפוריו מגיע לפורקנו באיזו "שערוריה", שהמספר אינו מעורב בה, והוא צופה בה רק משוליה: הפיאסקו של הצגת התרנגולת בעלת שלוש הרגליים; הריקוד של אחותו של הנריק עם החייל הבריטי השיכור; המריבה של הוריו של יורם על בנם (האם יהיה כנר, או יקבל מאביו את סמל הפלמ"ח); או דהירתו של פסח העירום במדור הבנות של צריף הגדנ"עים. אבל אירועים דראסטיים אלה הם רק העצמה מוסטת של המוקד האמיתי, כי 'מומנט מוסיקלי' הוא ספר על "התהוותו" של ה'אני ' הפרטי, על הבשלתה של העצמיות הנפרדת.
קנז מתאר את הילדות והנעורים כמצב מתמשך שבו "חיינו הרגילים הופרו ללא תקנה", וכפרידות חוזרות ונשנות "אל תוך עצמי" מסדרים ושייכויות למיניהם – מן הסדר של המשפחה וגם מן ה"אנחנו" שבחוץ: כל אלה הופכים זרים, אחרים. אבל ה'אני' החמקמק והסודי, האחר בכל פעם, אף הוא נתפס ל"בעליו" כרצף משתנה ורב-קולי של אחרים – הן בהווה שלו והן מנקודת-ראותו של הסופר המבוגר, המלווה את הספר: "ובאותה עת – מתוך מעמקים שלא ידעתי בתוכי – עלה קול, והקול אומר אני, אני, אני, אני. ואף שעלה הקול מתוכי לא היה זה קולי… והקול היה שקט, חגיגי, מושיע ומסוכן מאוד"… זוהי חוויית התשתית הצובעת את כל הספר.