לילי לה טיגרס

לאחר שנינוש, ידידת נפשה, מתעכבת, מחליטה לילי, שיננית מסורה ובחורה כבדת משקל, לנסוע בגפה לקרקס בגני התערוכה. מה שממתין לה בסופו של הערב – חברות אמיצה עם מיכאלה, נהגת המונית המסיעה אותה לקרקס, מפגש עם מאהב נעורים יפני וגור טיגריס – הוא רק אפס קצהו של השינוי המופלג בחייה. שכן, הערב עתיד לטרוף את כל מה שידעה וחשבה על תשוקה ואהבה.

על הציר שבקצהו האחד מצויה החיה על שלל חושיה ודחפיה ובקצהו האחר האדם שנותח והושבח ממקמת אלונה קמחי את כל אפשרויות הקיום השונות ותוהה על טיבן של האהבה והתשוקה. האם האהבה היא יציר התבונה שנועד לשחרר את האדם מכלאו הראשוני, החייתי? או שמא היא חוק טבע שכל היצורים, מתוחכמים כפשוטים, כפופים לגחמותיו? והתשוקה לזר, למעוות, לשונה, היכן היא ממוקמת במשוואה הזאת? ומה היחס בין השתיים? דרך סיפורן יוצא הדופן של לילי, מיכאלה ונינוש פורשת אלונה קמחי את השאלות בפרוזה חכמה.