יומן אמיתי לגמרי של אינדיאני במשרה חלקית

היום שלי התחיל כרגיל. יצאתי מהמיטה בחושך-ושלושים וחיפשתיברחבי המטבח משהו לאכול. הדבר היחיד שמצאתי היה אבקת מיץתפוזים. אז הכנתי ממנה ארבעה ליטרים ושתיתי הכול. אחר כךהלכתי לחדר השינה ושאלתי את אמא ואבא אם הם מסיעים אותי לביתספר. אין לי מספיק דלק אמר אבא וחזר לישון. נפלא אני אצטרךללכת ברגל. שלושים וחמישה קילומטרים מפרידים בין ביתו שלג´וניור בשמורה האינדיאנית לבין התיכון החדש שלו שלומדים בורק תלמידים לבנים. והוא עובר אותם ברגל כל בוקר. אבללג´וניור לא אכפת לצעוד. החיים לימדו אותו לא לוותר והמציאותמספקת לו אתגרים רבים. הוא צריך להילחם על מקומו בחברהחשדנית להציל את הקשרים שלו עם חבריו מהשמורה שרואים בו בוגדולנצח במאבק הישרדות יומיומי שכל ילד עני מכיר. האם יצליחנער נחוש אחד שחקן כדורסל וצייר מוכשר לפרוץ את מעגל החייםשנולד לתוכו ולבנות לעצמו עתיד טוב יותר?