ונדמה שהכול אפשרי

בגיל עשרים ותשע חייה של נורה מתפרקים – היא נפרדת ממיכאל ביום שבו הוא מציע לה נישואין ובנוסף מאבדת את מקום עבודתה. היא מחליטה לחזור לבית אמה ביפו, אף – על-פי שהזיכרון הראשון שלה ממנו הוא בריחה מתוכננת היטב בגיל חמש. בד בבד היא מתחילה לעבוד בתור מורה מחליפה בבית הספר היסודי שבו למדה. כך היא מוצאת את עצמה ישנה בחדר הילדות שלה בכל לילה, ובכל בוקר הולכת לבית-הספר. המצב המיוחד גורם לנורה לבחון מחדש את היחסים החשובים בחייה – קשריה הסוערים עם הוריה, רגשותיה כלפי מיכאל, שממנו היא אינה מסוגלת להינתק, וכמיהתה לעומר, אהבת נעוריה הלא ממומשת, השב ומופיע בחייה.