הקופסה

הקופסה מאת גינטר גראס. היֹה היה פעם אב שהזדקן ולפיכך הוא
ביקש לקבץ את בניו ואת בנותיו – ארבעה חמישה שישה שמונה
במספר. גינטר גראס כותב ברומן ההמשך המענג הזה לספרו קילוף
הבצל בקולם של שמונת ילדיו המקליטים את זיכרונות הילדות
וההתבגרות שלהם. הם מתארים את אביהם הנוגע-מרפרף בשולי חייהם
תוך כדי כתיבת ספריו ולצדו את דמותה של מארי: ידידת משפחה
אולי גם מאהבת שהתמונות שקולטת קופסת המצלמה המיושנת שלה
האגפא-בוקס מספקות לסופר רעיונות לספריו. בו בזמן חושפות
התמונות האלה את האמת שמאחורי שגרת היום-יום חוזות את העתיד
מספרות על מה שהיה יכול להיות ומגשימות באופן חזותי את
משאלות הלב של המצולמים. הילדים דנים בטיב הקסם הזה: האם
המצלמה הקסומה היתה מקור השראה לאביהם ואולי היא מייצגת את
הכוח הטמון באמנות עצמה?