הקהילה החרדית ואיכות הסביבה

איכות הסביבה הפכה לנושא מרכזי בסדר היום התכנוני בארץ ובעולם. על רקע זה, גוברת ההתעניינות ביחסם של המקורות היהודיים לשאלות הנוגעות באיכות הסביבה. התעניינות זו באה משתי בחינות: הראשונה, מתוך הרגשת המשכיות והשתייכות למורשת היהודית, והניסיון ללמוד ולהשליך מן המקורות הקדומים ככל הניתן על אורחות חיינו אנו. והשנייה, מתוך רצון למצוא מסילות לליבה של אוכלוסייה רבה ומשפיעה החיה בארץ – הקהילה החרדית.

המחקר הנוכחי בוחן את הנושא הזה משני היבטים – היבט עיוני והיבט אמפירי. בחלקו העיוני המחקר מתחקה אחר יחסה של הקהילה החרדית אל סוגיות של איכות הסביבה בניסיון ללמוד על מקורות היחס הזה. בחלקו האמפירי המחקר בודק תכונות סביבתיות באזורים חרדיים שונים, בעיקר בירושלים: טיפוח סביבתי, ניקיון, שטחים פתוחים ושטחים ירוקים.