המוות, רילקה ואני

המוות רילקה ואני מאת מריאן רבינוביץ פעמים רבות עמדתי נרגש
נוכח גבורתם של אנשים במלחמתם על שמירת צלם-אנוש גם בשעותיהם
הקשות ביותר. שוב ושוב אני נפעם מן המאבק הבלתי-פוסק של האדם
לבטא את האני הייחודי שלו ובאופן פרדוקסלי אולי גיבורי הספר
– כמו חולים רבים אחרים שסיפוריהם שמורים עמי – מחזקים אותי.
מהו הזמן ומהו האדם בתוך הזמן? מהי כמיהתו של אדם לבית –
חומרי ורוחני? שאלו אלה עלו אצלי פעמים רבות ובכתבי רילקה
מצאתי ביטוי אמנותי לרבות מהן. כך מצאתי את עצמי משוחח
ומתכתב אתו מחכה לתשובתו. יצא לאור עי הוצאת הקבוץ המאוחד.