מי הרג את פאלומינו מולרו

מי הרג את פאלומינו מולרו מאת מריו ורגס יוסה שני שוטרים
בעיירת דייגים פרואנית סגן סילבה ופקודו ליטומה מנסים לפענח
פרשת רצח. פאלומינו מולרו צעיר שהתגייס בהתנדבות לחיל-האויר
נמצא מת וניכר שעונה קשות קודם מותו. מפקד הבסיס אוסר על
השוטרים לחקור את חייליו עדים פוטנציאלים אחוזי אימה ומסרבים
לשחרר מידע יצרים עזים רוחשים מאחורי הקלעים ומה שנראה על
פני השטח אינו בהכרח אמיתי. כמו צמדי בלשים ספרותיים אחרים
גם הצמד סילבה-ליטומה מורכב מחוקר אחד אנליטי תחבלן וקר-מזג
ומעוזרו המעריץ אותו. ליטומה שמופיע גם בספרים אחרים של יוסה
(ליטומה בהרי האנדים הרומנטיקן) הוא אדם פשוט תמים רגשני לא
מבריק אך מצפוני ומסור למשימותיו. סילבה שנדמה כי כל מעייניו
נתונים לאשה בה הוא מאוהב מנהל את החקירה ביעילות יודע מתי
ללחוץ ומתי להרפות ומשיג תוצאות. לכאורה זהו סיפור בלשי פשוט
אך בידיו של יוסה הוא הופך לחוויה מהנה לא בדיוק מה שמצופה
מספר שנפתח בגופה מעונה ומסתיים בשני מקרי מוות. יוסה אינו
מסתפק ברקיחת עלילה בלשית אלא אורג אותה בתוך מירקם החיים
הססגוני של סביבתו. מרבית הדמויות בעיירה הן של אנשים
קשי-יום מרובי ילדים ומעוטי הכנסה. העוני שורר בכל מקום
הבתים מתפוררים וכך גם מוסדות הציבור. תחנת המשטרה היא ביתן
על סף קריסה והשוטרים נוסעים ממקום למקום בטרמפים. החברה
שיוסה מתאר שסועת מעמדות שופטת אנשים על פי מוצאם ועל פי
גווני הגוונים של עורם. ויחד עם זאת לא נעדרת מן הספר שמחת
חיים והשלמה – בדרך-כלל ברוח טובה – עם פגעי החיים. כרגיל
אצל יוסה חוגגת בספר תאוות הבשרים הפעם בעיקר באובססיה
שסילבה מפתח כלפי משמניה של הפונדקאית ולא נעדרים ההומור
והמוסיקה והרומנטיקה. כל אלה יחד חוברים ליצירה תוססת.