כתב חזית

בילדותו ובנעוריו טרף רון בן ישי ספרי הרפתקאות פרי עטם של ז‘ול ורן, קרל מאי, הנריק סנקביץ‘, ג‘ק לונדון וכמובן של חתן פרס נובל לספרות וכתב החזית הגדול מכולם — ארנסט המינגוויי. ספרים אלה, ובעיקר דמותו של המינגוויי, הם שעיצבו גם את חייו הבוגרים ושלחו אותו למסעות סיקור ארוכים, רצופי סכנות ותלאות. כעיתונאי ישראלי הוא נאלץ לחדור למדינות עוינות באמצעות דרכונים זרים וסיפורי כיסוי, וכך הצליח לסקר בשטח כמעט את כל המלחמות והעימותים ששיסעו את העולם בחמישים השנים האחרונות, ובהם אפגניסטן, עיראק, קפריסין, צ‘צ‘ניה, יוגוסלביה וקשמיר. לא היתה הרפתקה שלא הסתער עליה: הוא עקב בג’ונגלים של קולומביה אחרי שכירי חרב ישראלים שאימנו רוצחים של קרטל סמים, קיים מערכת יחסים מורכבת עם סוכן קג״ב, נפצע מירי בקוסובו במלחמת הבלקן והיה גם מי שעצר את הטבח בסברה ושתילה והכתב היחיד שדיווח עליו ממקור ראשון.

כתבותיו ודיווחיו של בן ישי התפרסמו בתקשורת המודפסת והמשודרת בארץ ובעולם. הוא דיווח רבות על סבלם של אחרים, אך את החרדות, הבדידות והקשיים הפיזיים שפקדו אותו במהלך עבודתו שמר לעצמו. רק עתה החליט לגולל את הסיפור שמאחורי הסיפור ולהציג מן הזווית האישית את המאורעות שהיה עד להם. כתיבתו צבעונית מאוד, גלויית לב, מרתקת כסיפור מתח ומעניקה לקורא הזדמנות לחוות — כמעט לחוש — את האירועים האלימים שעיצבו, ועודם מעצבים, את המציאות העולמית והמזרח תיכונית במשך חצי מאה.

רון בן ישי, חתן פרס ישראל לתקשורת 2018 , נולד בירושלים ב־ 26 באוקטובר 1943 . אביו ברוך נהרג במלחמת השחרור בירי ממארב כשליווה שיירת אספקה לירושלים הנצורה. אמו פנינה לימדה וחינכה דורות של תלמידים כמורה וכמנהלת בית ספר תיכון. אחרי שסיים את חוק לימודיו בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה התגייס לצה”ל ושירת בתפקידי פיקוד שונים בצנחנים, בגולני ובמערך המודיעין. במלחמת יום הכיפורים הוענק לו צל”ש הרמטכ”ל על הצלת חיים תחת אש והוא השתחרר משירות מילואים בדרגת סגן־אלוף.

בקריירה התקשורתית הארוכה שלו יצר בן ישי סרטים דוקומנטריים רבים, שימש במשך עשר שנים ככתב השבועון האמריקאי “ Time “, היה מפקד תחנת הרדיו גלי צה“ל והעורך הראשי של העיתון “דבר“. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ובגיאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אב לשלוש בנות וסב לתשעה נכדים, ומתגורר כיום בתל אביב.