כלים שלובים בחינוך הלאומי

כלים שלובים בחינוך הלאומי מאת יובל דרור החינוך הוא אמצעי
חשוב ומרכזי בביסוסן של תנועות לאומיות. הספר כלים שלובים
בחינוך הלאומי: הסיפור הציוני מוסיף לחקר הלאומיות את ההיבט
החינוך הלאומי בבתי הספר. הנחת המוצא בספר זה היא שהאיך
בחינוך בכלל ובחינוך לאידאולוגיה לאומית בפרט חשוב לא פחות
מהמה – החינוך מסייע למאמץ הלאומי לא רק בתכנים אלא גם
במגוון הכלים שהוא משתמש בהם. חינוך לאומי משמעותו הן חינוך
לכול הן חינוך ערכי או אידאולוגי ללאומיות. לאחר מבוא
היסטורי ותאורטי עוסק הספר בכלים השלובים של החינוך הלאומי
הציוני החל משלהי התקופה העותמאנית בארץ ישראל וכלה במדינת
ישראל של ימינו. בחלק הראשון נדונים הכלים הבלתי-פורמליים
שרובם שלובים בלימוד הפורמלי בבית הספר ובהם חברות תלמידים
טקסים וחגים טיולים והכשרה טרום-צבאית ומסגרות אחרות. החלק
השני עניינו יזמות וחידושים בשדה החינוך ודרכי הפצתם. בחלק
השלישי נדונים העקרונות החינוכיים הכוללים של החינוך הלאומי
כגון תכניות ליבה שתפקידן להבליט את המכנה המשותף הלאומי
ולהפיצו או ההלכה החינוכית שנובעת מהעשייה של מורים ומחנכים
מובילים. הספר עוסק בשלושה מעגלים קהילתיים: החינוך הקיבוצי
הייחודי במובנים רבים ששימש מעבדה חינוכית-חברתית בישראל
ובעולם; החינוך בבתי ספר של זרם העובדים; החינוך הכללי (הלא
דתי) ביישוב והחינוך הממלכתי במדינת ישראל.