אני לא יכולה להיות תמיד נהדרת

הספר הוא אוסף של טורים מעשר השנים שליהיא לפיד כותבת בידיעות אחרונות, מקובצים לפי נושאים.
אני בכלל לא אוהבת ספרים לא עלילתיים או ספרים שאומרים לי איך לחיות. אבל הטורים של ליהיא לפיד נוגעים בי, היא תמיד יודעת לספר את הדברים ככה שתרגישי שמדברים עלייך אישית ותמצאי את עצמך בטור.
בעיקרון אני מכירה את הטורים כי תמיד היה עיתון "ידיעות אחרונות" בבית שגדלתי בו (וכשעזבתי לבית משלי, עשיתי בעצמי מנוי, כי יש הרגלים שנשארים איתך), אבל איכשהו היו הרבה טורים שלא הכרתי, וגם אם צלצלו לי מוכרים, עדיין לא היה אפילו טור אחד שהרגשתי שאני יכולה לדלג עליו כי "שמעתי כבר" (ואני בדר"כ חסרת סבלנות לדברים שכבר עברתי).
זה ספר שלקח לי מלא זמן לסיים, כי בניגוד להרגלי לשאוב ספרים תוך יומיים שלושה, זה ספר שאי אפשר לשאוב. הוא דורש תשומת לב, אנרגיה. אחרי כל טור, את עוצרת לחשוב, לעכל, להבין. היו תובנות שרציתי לרשום לי (ולא רשמתי, ועכשיו לך תמצא איפה זה היה : ), כי הן באמת גרמו לי לחשוב על החיים שלי. טורים שעצרתי אחריהם נפעמת, או שדמעתי.
היו דברים שהרגישו לי קצת סטריאוטיפים בכתיבה שלה, וגם קצת פאתוס מיותר, אבל התובנות בסופו של דבר הן עדיין מעל זה, אז אני מוכנה לסלוח.
בקיצור, מי שאוהב את הסגנון שלה יאהב, אני נהניתי ולקחתי איתי כמה דברים ממנו.

המלצה מ"מועדון קריאה לאוהבי ספרים".