אוחזת ענף שקד

אוחזת ענף עץ השקד הוא שמה הפרטי לכאורה של נערה ישראלית
נושאה של אגדה אורבנית נפוצה בת עשרות שנים. הסיפור על קיומה
מוכר כדיווח אותנטי בצורת קוריוז הנוגע למתן שמות פרטיים
יוצאי דופן לילדים על ידי הוריהם. מקור הסיפור מקורו של
הסיפור ככל הנראה בשנת 1975 בביקור של כתבת צעירה בשם עידית
גיל[1] (ולא של סמדר שיר כפי שנטען לעיתים) בביתה של משפחה
מקריית טבעון. הכתבת פרסמה בשבועון הנוער מעריב לנוער כתבה
בנושא שמות מוזרים ואקזוטיים בישראל ושוחחה בין השאר עם בני
משפחת אלעמי שהעניקו לילדיהם שמות מיוחדים. הבת הבכורה ששמה
הפרטי הוא ניצת הדס רואיינה על ידי הכתבת בנוגע לשמה המיוחד
ולשמה של אחותה הצעירה שִלְהָב. לשתיים אחות נוספת בשם צמרת.
במהלך השיחה עם הכתבת אמרה אמן של הבנות רותי אלעמי ככל
הנראה בבדיחות הדעת שבתה האחרת קרויה או ששקלו לקרוא לה
אוחזת ענף שקד. כשהתפרסמה הכתבה במעריב לנוער הופיעה במסגרתה
תמונה של ניצת הדס ואוזכר בה השם אוחזת ענף שקד כשם של אחותה
צמרת. מקור השם מקור השם עצמו בשם שירו של יצחק שלו אוחזת
ענף שקד[2] שלימים היה גם השם שבחר לקובץ שיריו הראשון (תל
אביב: אגודת הסופרים העברים ליד דביר תשיב-1951) שזכה להערכה
רבה וזיכה אותו בפרס אוסישקין. השיר נפתח במילים: אחזה בענף
של שקד מרֻקם בציצים לבנים ומסֻכסך בטרפים ראשונים ועקֻמה
שדרתו בכפה. אמיתות הסיפור